שפת אמת, שמות, שמות ט׳Sefat Emet, Exodus, Shemot 9
א׳תרל"ט
1
ב׳במדרש אוהבו שחרו מוסר. דאיתא כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. דחכמה היא בחי' אהבת ה' ע"י שמבין ורואה בהשגתו אמיתות הבורא ית' שברא הכל יש מאין כענין שכ' אמור לחכמה אחותי את. אמנם כשמקדים האדם היראה מקודם אף שאינו יודע ומאמין במצות הבורא ית'. עי"ז אהבה וחכמה הבאה אח"כ מתקיים לעד. ולכן כתב במד' ג' מתנות נתן הבורא ית' לבנ"י התורה וא"י ועוה"ב וכולם ע"י יסורים. שלא להעלות עה"ד ח"ו כי הגלות מצרים ושאר הגליות הוא רק עונש בלבד. אבל הוא עצה איך שיהי' אח"כ גאולה שלימה וחכמה שמתגלה אחר הגלות כמ"ש ומלאה הארץ דיעה ושיהי' קיים לעד. שחרו מוסר הוא ההתחלה שיהי' ההתחלה ע"י יסורים שהוא בחי' יראה ואמונה כנ"ל כמ"ש חכמים יגעתי ומצאתי תאמין ואם לאו אל תאמין שהחכמה הבאה בלי יגיעה חולפת ועוברת ואינו דבר המתקיים. לכן הקדים הבורא ית' הגלות שיאמינו בנ"י בהשי"ת מתוך החושך. שהי' זה הכנה למתן תורה שיהי' מתקיים אח"כ לעד. ולכן אמר ה' למרע"ה בהוציאך א"ה כו' תעבדון כו' על ההר הזה. כי בוודאי מרע"ה הי' מוכן לתורה והוא הכיר את מקומו. וגאולת מצרים הי' הכנה למתן תורה וכשגילה לו הבורא ית' כי הוא הכנה לקבלת התורה קיבל השליחות:
2
ג׳בלבת אש מתוך הסנה במד' אני ישנה כו'. כמ"ש כבר מזה כי הבורא ית' נגלה אליו מתוך החושך להודיעהו כי הגם שבנ"י שרוין בגלות מ"מ ההתלהבות נמצא בתוכם. רק שהוא נסתר. וז"ש הסנה בוער כו' מדוע לא יבער הסנה כי לפי רוב התלהבות הקדושה שנמצא אצל בנ"י הוא דבר פלא ונפלא איך מתקיים החושך וההסתר. והוא יותר פלא ונוראות הבורח ית' מנוראות של הגאולה והבן. [ואפשר זה נרמז באמירת אנשי כנה"ג הן הן נוראותיו כו' כמ"ש]:
3