שפת אמת, שמות, תרומה י׳Sefat Emet, Exodus, Terumah 10
א׳תרמ"ב
1
ב׳ועשו לי מקדש כו' ככל אשר אני מראה אותך כו' וכן תעשו. כי קודם החטא היו בנ"י מוכנים להיות למעלה מהטבע כמלאכים. ואח"כ עשה השי"ת אתנו חסד שיהי' נשאר הארה מהתורה בהתלבשות העשי'. ועל ידי נדיבות שנמצא בלב איש ישראל יכולים להמשיך הארות התורה גם בהעשי'. וז"ש ככל אשר אני מראה אותך. כי בחי' משרע"ה אספקלריא המאירה בלי התלבשות והשתנות. וכן היו מוכנים כל בנ"י קודם החטא. עי"ז השוה הקב"ה עשיית המשכן שהוא הארה הנמצא בעשי'. שהרי כל המלאכות היו במשכן ולא נקרא מלאכה רק מה שהי' במשכן שהמשכן הוא התרוממות כל העשי' להרוחניות. והשוה הכתוב זה למראות מרע"ה. וז"ש וכן תעשו שהכל א'. רק שזה אספקלריא המאירה. וזה בא ע"י מעשה כנ"ל. אמנם תיקון המעשים ע"י הביטול להפנימיות בחי' מרע"ה הנ"ל. וע"ז אמרו במד' יש לך מקח שא"י מה לקח ומשכר הסרסור נתוודע. פי' כי מקח התורה לא הי' לקיחה בשעה אחת. רק השי"ת נותן התורה בכל עת. וממילא צריך להיות תמיד בחי' סרסור. והוא בחי' מרע"ה איש אלהים חציו איש וחציו אלהים. והוא הדעת של כלל ישראל. ודעת הוא התקשרות התחתונים להעליונים. ולעולם א"י להשיג הארת התורה רק ע"י הסיוע של בחי' מרע"ה. והיא נמצאת בכלל ישראל. כמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה קה"י. פי' שמרע"ה הכניס כל כחו לכלל ישראל. לכן ע"י הרצון להתבטל אל השורש יכולין לעורר זה הכח. וזה שאמר ככל אשר אני מראה אותך כו' וכן תעשו. וכמו כן בשבת קודש איתא שמחזיר מרע"ה הכתרים לבנ"י. לכן יכולין בש"ק להשיג הארת התורה יותר כמ"ש בשבת לדעת כי אני ה' מקדישכם:
2
ג׳ובמדרש אני ישנה ולבי ער כו' ישנה בגלות ולבי ער לגאלני. ישנה מן העגל ודודי מרתיק עלי. ויקחו לי תרומה. עד מתי אהי' מתהלך בחוץ כו'. הענין הוא שיש לבנ"י חלק בתורה שהוא למעלה מהשמש וזה השורש לעולם אינו נפסק. כאשר אמר השי"ת בסיני אנכי ה' אלהיך. מאז יש בכל איש ישראל כח אלהי. ומכ"ש תוך כלל ישראל. אכן ע"י החטא מתרחק הגוף מהפנימיות שהוא בחי' הנשמה. אבל השורש בשמים מלמד זכות ומבקש לחזור למקומו. ואמת כי גם זה תלוי בהשתוקקות האדם למטה להתדבק בהשורש. כן משתוקק השורש אליו. וזה בחי' שחורה אני ונאוה על שחרות המלבוש והגוף ותפארת הפנימיות. הנשמה והשורש. וז"ש ולבי ער שהוא בחי' אלקות שכביכול משתוקק לחול על בני ישראל התחתונים. כמש"כ עד מתי אהי' מתהלך בלי בית כו'. וזה נמשך מהשתוקקות שיש בלבות בנ"י. ובוודאי לא לחנם אמר השי"ת ויקחו לי תרומה. רק שהיו משתוקקים מאוד לעלות למדרגה ראשונה שהי' להם בקבלת התורה. ולא היו יכולין להוציא מכח אל הפועל. ע"י החטא. עד שריחם השי"ת עליהם ונתן להם עצה ע"י המשכן וכליו. וכל זה כתוב בתורה להודיענו כי בכל עת נמצא זה הרצון בלבות בנ"י ואם היו מבקשים מאוד היו זוכים להשראת השכינה. ואדרבה ק"ו הוא עתה שכבר הי' לנו המשכן ובתי מקדשות. בנקל יותר להשיג מה שכבר זכינו לזה. וזה עצמו הרמז וכן תעשו. כי לעולם כפי הרצון והנדיבות שיהי' להם יוכלו לעשות לי מקדש כו' רק שצריך להיות בכלות הנפש כמו שמצינו בדוד אם אתן שנת כו' עד אמצא מקום לה' וזכה לזה:
3