שפת אמת, שמות, תרומה כ׳Sefat Emet, Exodus, Terumah 20
א׳תרנ"ב
1
ב׳במדרש עלית למרום כו' שבי לקחת מתנות ע"ש. והם ג' מדריגות בבנ"י שיכולין ליקח התורה בהתעוררות שלהם. כמו שהי' כשהקדימו נעשה לנשמע זהו בחי' לקיחה. ויש בבחי' מתנה כמו שהי' אחר קבלת התורה שנאמר ואתנה לך. וכ' ויתן אל משה. כאשר אמרו בני ישראל קרב אתה כו' אם יוספים אנחנו כו' התחיל בחי' מתנה. ואחר החטא הי' בבחי' שבי כמ"ש אף סוררים לשכון וזה כמו בע"כ. וכל אלה הג' מדריגות ישנם בכל איש ישראל שלפעמים צריכין לכוף עצמם בע"כ. והוא בחי' ימי המעשה ועשית כל מלאכתך. ועשי' הוא לשון כפיה בקטטות ומריבות. וכן כתיב במעשה המשכן ועשו לי משכן בע"כ. ועיין בזוה"ק פ' פקודי בפסוק ויתן את אדניו בע"כ דסט"א. ושבת הוא בחי' מתנה כמ"ש ז"ל מתנה טובה יש לי כו' לכן הוא יום מנוחה. אכן בחי' הראשונה בלקיחה זה הי' באמת למעלה מהטבע כמ"ש רז שמלאכי השרת משתמשין:
2
ג׳בפסוק ויקחו לי תרומה. דכתיב אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם. והיו מוכנים להיות כולם קדושים ושכינה שרוי' בתוכם. ועתה אחר החטא נתן הקב"ה עצה ע"י התרומה להיות כי הנקודה אשר קיבלו בנ"י בקבלת התורה לעולם קבוע בהם. רק ההפרש כמ"ש במדרש ויקרא עליונים שיכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה נאמר בהם כל מלאכיו ע"ש. ולכן כתיב בני עליון כולכם. ואחר החטא אינם יכולין לעמוד בשלימות. לכן מלאכיו ולא כל מלאכיו. והיינו דכתב במדרש שאמר הקב"ה קיטון א' עשה לי שעל ידי המשהו שמברר כל אחד בעצמו להיות מובדל ומופרש לשמו ית'. בזה יוכל להרים כל הקומה:
3
ד׳במדרש לקח טוב נתתי כו'. חושב המעלות שבמקח הזה יש הכל כסף זהב שדות וכרמים כו' ובמקח הזה א"י מה לקח כו' וכי המוכר נמכר עמו ע"ש. שזה תכלית המקח של התורה לדבוק בו ית' ולכן תורתי אל תעזובו שאין סוף למדריגות הנמצאים בהתורה. ואחר שנמצא הכל בתורה זהב וכסף הוא בירור המדות וכל השלימות. אח"כ יבוא למדריגה עליונה שידע ויבין כי אינו יודע מה לקח כי תכלית הידיעה שנדע שא"א לידע. ואח"כ יבוא למדריגה עליונה שהמוכר נמכר עמו והוא תכלית התורה כנ"ל. ומי שהוגה בתורה לעולם צריך להכין עצמו להשיג מה שלא השיג שאין סוף למדריגות התורה. לכן בזר של ארון כתיב עליו. כמ"ש מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב אין טוב אלא תורה. כי בעל תורה כל התשוקה להתבטל למה שלמעלה ממנו. והוא כמ"ש בזוה"ק על פסוק החכם עיניו בראשו:
4