שפת אמת, שמות, תרומה כ״חSefat Emet, Exodus, Terumah 28
א׳תרס"ג
1
ב׳ויקחו לי כו'. איתא במדרש כל מקום שנאמר לי קיים לעולם. א"כ זה הנדיבות נמצא לעולם בישראל. ויכולין תמיד להרים זאת התרומה. שזה הרצון והתשוקה בלבות בנ"י שנטע הקב"ה בנו בקבלת התורה. ונק' מטבע של אש כמ"ש כה דברי כאש. וז"ש אהבתי אתכם כו' ואוהב את יעקב. ואוהב פועל יוצא שנטע ביעקב להיות אהבת ה' קבוע בלבם. כמ"ש אוהבם נדבה. נדבה הרי זו. שנטע בהם האהבה שאינה משתנית לעולם. ועלי' נאמר מים רבים לא יוכלו לכבות. ובמד' אני ישנה ולבי ער. ישנה ממעשה העגל. אך אמרו במד' דשיר השירים ניתן לשבחן של ישראל. ולכן יש לפרש ישנה ממעשה העוה"ז והטבע. כי ישנ"ה גי' שס"ה. ושס"ה ל"ת ניתנו לישראל שעי"ז לא יתקשרו במעשה גשמיות. ונגד שס"ה ימים בשנה שהוא בחי' הזמן והטבע. ולבי ע"ר גי' רמ"ח וכ"ב אותיות התורה. שמצות עשה רמ"ח ניתן לישראל שעי"ז יזכרו בתורת ה' ואהבתו. ושניהם בחי' זכור ושמור. וא"כ פי' ישנה ממעשה העגל לשכוח מעשה העגל כמ"ש אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך בחי' עשרת הדיברות שיהיו חקוקין ונזכרין בלב איש ישראל לעולם. זה ולבי ער. רק שצריך אדם להוציא זה הנדיבות הלב מכח אל הפועל. כמ"ש ידבנו לבו שהלב ימשוך כל האדם אל זה הנדיבות:
2
ג׳במדרש לקח טוב נתתי כו' מקח שא"י מה לקח משכר הסרסור נתוודע כו'. מרע"ה הוא הדעת של בנ"י והוא נותן דעת לכל ישראל ומשה רבינו עצמו נק' לקח טוב. שהוא הי' כלי לקבל את התורה מסיני וכמ"ש במ"א תורה צוה כו' משה מורשה. שהתורה ירושה. ומשה רבינו ירושה. לישראל. לכן כ' בי' כי טוב הוא אין טוב אלא תורה. ובמשנה חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה. ולזה הדעת זכה מרע"ה שהי' מ' יום ומ' לילה בהר. ואיתא מש"ה רבינ"ו גי' תרי"ג. פי' על ידי שניתן התורה באמצעיות הסרסור. נתפשטה התורה ברמ"ח ושס"ה בציור אדם. עי"ז היא מורשה לעולם לישראל. ובמד' לקחת מתנות שניתנה בלקיחה ומתנה ונק' שבי. והענין כי מרע"ה קיבלה בלקיחה. לקח טוב. שהרי נתענה מ' יום ומ' לילה ואח"כ ניתנה לו במתנה לזכות גם בנ"י שאין זוכין ע"י מעשיהם רק במתנה כמ"ש במ"א. אך לאנשים חטאים הגם דאיתא אין עבירה מכבה תורה. אבל התורה שבו. בוודאי היא בשביה. עד שמתקן מעשיו בתשובה ע"י אור תורה שבו כמ"ש משיבת נפש:
3
ד׳וכתיב יודיע דרכיו למשה. הוא עצם התורה שנק' דרך. לבני ישראל עלילותיו בחי' נר מצוה שהוא בעשי'. כמ"ש חז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל הרבה להם תורה ומצות. שצמצם אור התורה במצות מעשיות. למען צדקו. ולזה הי' חלק למרע"ה כמ"ש צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. וז"ש יעשו לי מקדש כו' ככל אשר כו' מראה אותך. שהם יעשו בעשי' מה שנראה למרע"ה בעין. שהוא הי' כולו תורה. לכן סמך הכתוב ויהי משה בהר כו'. ואח"כ לבנ"י ויקחו לי תרומה שיהי' להם קצת חלק בתורה על ידי העשיה למטה:
4