שפת אמת, שמות, תצוה ו׳Sefat Emet, Exodus, Tetzaveh 6
א׳תרל"ט
1
ב׳במדרש זית רענן כו'. כי בא להראות שגם כשבני ישראל בשפל המדריגה. מ"מ נמצא נסתר בהם אור התורה. רק שצריכין יגיעה לברר הפנימיות. ולכן אם כי יש להם כמה מדריגות זו למעלה מזו. מ"מ מדריגה זו נמצא בהם לעולם. וירמיהו הגיד זה בהיותם בשפל המצב. אעפ"כ זית רענן כי'. וגם בכאן אחר החטא שהיו בנ"י בשפל המדריגה. והראה הקב"ה למרע"ה כי מ"מ נמצא בהם הארה גנוזה. ואמר ואתה תצוה שע"י שמרע"ה לא הי' בכלל החטא והוא הוא הראש והשורש של כללות ישראל. ולכן הי' בכחו לחזור לדבק אותם בנקודת השורש כנ"ל. והכל ע"י הביטול אל השורש בידוע שיש בכל איש ישראל נפש טובה ועליו מתלבש נפש רע. וע"י רוב פחיתות מתעבה ומתגדל נפש הרע על נפש הטובה. אבל עיקר נפש הפנימיות הוא טוב:
2