שפת אמת, שמות, תצוה ח׳Sefat Emet, Exodus, Tetzaveh 8
א׳תרמ"א
1
ב׳ויקחו אליך שמן זית זך כו' להעלות נר תמיד. במדרש נר מצוה המקיים מצוה כאלו מדליק נר לפני הקב"ה ומחיה את נפשו שנק' נר ה' נשמת אדם נרך בידי כו'. וזה קאי בודאי על המקיים מצוה בשורשה ותרי"ג מצות התלוין בה שע"ז מבקשים ויהי נועם ה' כו'. דלאו כל מוחא סביל דא. כמ"ש בזוה"ק פ' תרומה. והעצה לזה הביטול אל הצדיקים. כמו שכ' ויקחו אליך. כמו דאיתא בכלל כשחטאו בני ישראל ניטלו מהם הכתרים. וכולן זכה מרע"ה ונטלן. ובש"ק מחזיר להם כידוע. כן יש לעולם בפרטות. שיש בכל נפש מישראל נצוצי קדושה שהם גבוהים עד מאוד. רק מי שאינו זוכה להמשיך נקודות אלו לכל עבודה מעשיית. בא הכל לצדיקי הדור. ובעת שמתקן מעשיו מחזיר להם את שלהם. וזה עצה שלא יאבד האדם חלק הטוב שבו. לכן אמרו זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע. וכן הוא בעוה"ז כנ"ל. ועי"ז להעלות נר תמיד כנ"ל והבן:
2
ג׳בגמרא ומדרש תרומה. שלשה זרים זר בארון ושולחן ומזבח. כתר תורה וכהונה ומלכות. והובא ברש"י. והענין הוא שכל אלו הם מעוררין וממשיכין עזר וסיוע מעולם העליון שהכהן יש לו כח לעורר בעולמות עליונים ע"י עבודה שלו. וכמו כן מלך ישראל. וכמו כן ת"ח העוסקים בתורה לשם שמים. וזה פי' הכתר שהוא אור מקיף ומאיר למעלה מכפי מדריגת גוף האדם. וזהו המדריגה שניתן לבנ"י שמיוחדין מכל האומות עובדי האלילים כ) שיכולין להמשיך כח מעולם העליון. וז"ש ואתם תהיו לי ממלכת כהנים הוא כתר מלכות וכהונה. וגוי קדוש מרומז על התורה שהוא קודש:
3
ד׳במדרש וזה הדבר אשר תעשה להם הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים כו' כשמים כו' ע"ש. הענין הוא כי הקב"ה נתן לבני ישראל מתנה מרע"ה ואהרן הכהן. ועל ב' אלו נאמר ה' עוז לעמו יתן שהוא מרע"ה שורש התורה. ה' יברך כו' עמו בשלום הוא אהרן אוהב שלום ורודף שלום ובזכותו פרס ה' עלינו סוכת שלום. והענין הוא בחי' מרע"ה הוא התורה שבכתב בחי' הקול. ואהרן הכהן הוא כלי המקבל. והוא בחי' תורה שבע"פ בחי' דיבור שהוא הנהגתו ית' את העולם בבחי' הטבע. והוא הכח שיש בנ"י בהתאספם להיות נקודה אחת. ולכן דרשו ממנו יתד על אהרן הכהן. כמ"ש ותקעתיו יתד במקום נאמן. שכה"ג קישר וחיבר בנ"י בשורש הי"ב שבטים כמ"ש באבני חושן ואפוד ואין כלי מחזיק ברכה אלא שלום ודו"ק:
4