שפת אמת, שמות, וארא כ״טSefat Emet, Exodus, Vaera 29
א׳תרס"ג
1
ב׳וידבר אלקים כו'. ויאמר אני ה'. כבר כ' במ"א כמו שבריאת העולם בתחילה עלה במחשבה לבראותו במדה"ד וראה שאין מתקיים. שיתף עמו מדה"ר כמו כן בגאולת מצרים. והנה מתחילת השליחות שאל מרע"ה וכי אוציא באיזה זכות והשיב לו הש"י בהוציאך כו' תעבדון בזכות קבלת התורה בלבד. ואם הי' נמשכין אחר מדרגת מרע"ה שהוא עצם התורה. הי' גאולה שלימה במדה"ד כמ"ש וידבר אלקים כו' אנכי ה"א אשר הוצאתיך. אבל כשלא נמשכו אחר מדרגה זו שיתף הקב"ה זכות אבות כמ"ש וארא כו' וגם הקמותי כו' בריתי אתם כו'. שהרי כ' ולא שמעו אל משה. ולא לחנם אמר מרע"ה והן לא יאמינו. ולא ישמעו בקולי. ואיתא בגמ' שהקב"ה השיב לו בנ"י מאמינים בני מאמינים ואתה אין סופך להאמין דכ' יען לא האמנתם כו'. פי' בנ"י יש בכחם מושרש האמונה בכח האבות. ואפי' שבגלות אין יכולין להוציא מכח אל הפועל זו האמונה. אבל הם בני מאמינים. ובאמת כמו שצריכין להאמין בהקב"ה אף שאין יכולין להבין הנהגה הנעלמת של הקב"ה. כמו כן צריכין להאמין בבנ"י אפי' שנראין כעורין ושחורין כמ"ש שחורה אני ונאוה. ולכן התרעם עליו הקב"ה שהי' לו להאמין בבנ"י. וגם במאמר יען לא האמנתם כו' להקדישני לעיני בנ"י. הי' ג"כ רק חסרון אמונה בבנ"י שסבור שלא יוכלו לקבל זו ההנהגה שנצטוה ודברתם אל הסלע. לפי שהמרו את רוחו. אבל הי' צריך להאמין שהחטא רק במקרה בבנ"י. וכן גם עתה אע"פ שלא שמעו אל משה מ"מ הדיבור נכנס בהם בכח שצירף הקב"ה מעשה אבות וצירף אהרן שיקבל ממשה. והם יקבלו מן אהרן. וגם צירף ראשי בית אבותם כמ"ש במד'. וע"ז נאמר קול דודי כו' זה בא מדלג על ההרים. שהקול בא לבנ"י בכח ההרים והגבעות שהכין להם הקב"ה ברחמיו עצות שיוכלו לקבל הדברים:
2
