שפת אמת, שמות, ויקהל כ״אSefat Emet, Exodus, Vayakhel 21
א׳תר"ס
1
ב׳במדרש ואל מי תדמיוני כו' א"כ יאמר קדוש שאו מרום עיניכם כו'. כי הקב"ה רחוק מכל רחוק ואי אפשר להשיגו רק ע"י פעולותיו כמ"ש מי ברא אלה. ומצד הבריאה הוא קרוב מכל קרוב. ובאמת מעשה המשכן הוא רמז למעשה בראשית והוא המשכת השראת השכינה ע"י אלה הכלים הכלולים בסוד מעשה בראשית כמ"ש חז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. אך זאת מעלת בנ"י אשר יש להם דביקות בהקב"ה גם בבחי' הריחוק כמ"ש מרחוק ה' נראה לי דייקא. וזה עדות השבת דכתיב ביני ובין בני ישראל אות הוא בלי שום אמצעות הבריאה. דכ' ביום השביעי שבת לכן הוא קודש. ובנ"י יש להם חלק בקדושה כמ"ש קדש ישראל לה' ראשית תבואתו הוא מקדם לבריאת עולם. וכן אמרו האל הקדוש שאין כמוהו המניח לעמו ביום שבת קדשו. שגם במדריגה זו דכ' אל מי תדמיוני כו' אעפ"כ יש לבנ"י חלק בו. וכמ"ש בזוה"ק בפסוק ואתה ה' אל תרחק שהגם שהעולמות מתעלין בש"ק אעפ"כ נמשכין בנ"י אחר אלה המעלות ע"ש פ' תרומה. והנה קודם החטא כתיב אלקים אתם ונתדבקו באלקות וע"ז כתיב מי יעלה בהר ה'. אך כשירדו ממעלה זו כמ"ש ומי יקום במקום קדשו בקביעות. אף על פי כן יש עתים וזמנים אשר חוזרין למעלתם הראשונה. ולכן אחר החטא ניתן להם מלאכת המשכן בבחי' מי ברא אלה. אבל הקדים השבת שהוא מדריגה גבוה מזה כנ"ל:
2