שפת אמת, שמות, יתרו כ׳Sefat Emet, Exodus, Yitro 20
א׳תרנ"ב
1
ב׳בענין שמיעת יתרו אחר יצ"מ. נראה כי זה הי' שכר הגלות כמ"ש ז"ל לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. ולכן בכח גלות מצרים הוציאו ערב רב. ויתרו על כולם. ובזה נתקיים בכל עצב יהי' מותר. וזה הרמז ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים שתכלית הגלות הי' בעבור הגרים. ויתכן שזה רמזו חז"ל באמרם קשין גרים לישראל כספחת. שצריכין להתערב בין האומות בעבור הגרים. ולכן כ' חז"ל שחת ספחת בהרת צרעת נגד ד' מלכיות ע"ש במדרש שכל הד' גליות הוא כדי להוציא הניצוצי קדושה שמעורבין בסט"א. וע"י הגלות מתבררין ועולין. ובמדרש ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו כו'. פי' שיש לבנ"י כל אלה המדרגות. כי עצם בנ"י הם דבקין בו יתברך ובתורתו. ומ"מ צריכין לתקן גם בעוה"ז הגשמיי בכח המצות שיש בהם אור תורה. וצריכין ג"כ לכנוס במצרים כדי לתקן גם הני"ק שנמצא שם. והם ג' בחי' עוזי ומעוזי ומנוסי כו':
2
ג׳בענין מעמד הר סיני דכ' יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב. כי בהר סיני באו בנ"י לתכלית השלימות. והיו כמלאכים. דהאדם נק' מהלך. ע"י שבכל עת צריך לילך ממדרגה למדרגה לבוא אל השלימות. ואז נק' עומד. ומעין זה השלימות יש הארה בכל שבת לכן יש בו שביתה. וכ' אם תשיב משבת רגלך כו'. אל יצא איש ממקומו. וע"ז אומרין פורס סוכת שלום עלינו:
3
ד׳בפרשה זכור את יום השבת לקדשו ואמרו חז"ל זכירה בפה שניתוסף קדושה ע"י זכירת בנ"י. והענין הוא דיש ג' בחינות בשבת. והם עיקרי האמונה. כמ"ש בספרים אמונת בריאת עולם. והשגחתו יתברך בכל עת. וגאולה העתידה שיהי' ה' ושמו אחד. והשבת מעיד על כל הג'. ולכן יש ג' סעודתי דמהימנותא על ג' אמונות הנ"ל. בליל שבת עדות על הבריאה שבת בראשית. וביום שבת מתן תורה זאת היא בחי' השגחתו ית"ש שהוא מנהיג העולם מלבד מה שברא מאין ליש. וזה הסדר ניתן לבנ"י. והוא קבלת התורה. שזה פי' עשרת הדברות. מגיד דבריו ליעקב. שמסר ההנהגה שלו לבנ"י. ולכן נתן לנו תרי"ג מצות בתורה לעשות הכל כרצונו ולא זכה העולם לזה. רק בנ"י בקבלת התורה. כי בסדר ההנהגה לא כל הברואים שוים וכפי זכות הנברא כך מנהיג אותו הקב"ה. יש ע"י מלאכים ושלוחים וסיבות קרובות ורחוקות. לכן כ' שמעה עמי ואדברה. כי הדיבור והנהגה שלו אינו מתגלה רק כפי מה שמצפין תחתונים להיות נמשכין אחר הנהגתו ית'. וז"ש אלהיך אנכי כמ"ש במדרש אלוה אני על כל באי עולם אבל עליך ייחדתי שמי ביותר ע"ש. וז"ש אתם עדי נאום ה'. פי' זה עצמו שנגלה דבר ה' בעולם כמ"ש וידבר אלהים כו'. בכח בנ"י. זה עדות של בנ"י כמ"ש כמה פעמים כי עדות בנ"י אינו בפה בלבד. אבל הם בעצם עדים. כמ"ש אתם עדי נאום ה'. שהרי זכו בנ"י לקבל התורה. ודיבורי ית"ש והנהגתו. א"כ האמת עד לעצמו כמ"ש אורייתא וישראל כולהו חד. וזה אתם עדי נאום ה'. וכ"כ ז"ל בפסוק מדי דברי בו די דיבורי שנתתי בו. וזה החלק תלוי בכח בנ"י ביום השבת. לכן אמרו חז"ל בשבת ניתנה תורה. זכור בעצומו של יום. לכן יש קריאת התורה בשבת. וסעודה ג' הוא השבת שרומז ליום שכולו שבת שאז יהי' ה' אחד בפי כל. כמ"ש ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים:
4