שפת אמת, בראשית, חיי שרה ט״זSefat Emet, Genesis, Chayei Sara 16
א׳תרמ"ו
1
ב׳ב"ה
2
ג׳במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו'. דאיתא על אליעזר דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. והוא דרך עבודת הבורא שהי' לאאע"ה קודם המילה והוא בחינת עבד. ואח"כ נתעלה א"א ע"ה וזכה לבחי' בנים. וזהו שנקראו אבות שזכו להמשיך דרך התורה בעולם שיהי' הנהגת השי"ת עמנו בבחי' בנים לחפש בגנזי דמלכא. והיא התורה שהתחילו ב' אלפים תורה מן האבות. ובחי' עבדות הוא כמו דרך ארץ שקדמה לתורה ובבחי' זו קיבל אליעזר מאאע"ה. ועיקר הירושה שניתנה ליצחק הי' בחי' דרך התורה ועמ"ש לעיל בפרשת לך לך במאמר לא יירשך זה כו'. ועכ"ז גם בחי' העבדות שקיבל אליעזר מסרו לכללות בני ישראל. וע"ז רמזו בתוך אחים יחלק נחלה. ולכן נעשה ממעשה אליעזר פרשה בתורה ללמוד מזה דרך העבדות. ונצרך לאיש ישראל ב' אלו הדרכים והם תורה ותפלה שנקרא שיחה. וזה שיחתן של עבדי אבות. וכמו כן בימי המעשה הוא בחי' עבד. ובש"ק בחי' בנים הנשמה יתירה שבודאי לא הגוף נקרא בן רק הנשמה. ואיתא ע"י ששרת באמונה יצא מכלל ארור לברוך. וכמו כן ע"י עבודה באמונה בימי המעשה זוכין לקבל הארת השבת. וכעין זה שמעתי מפי מו"ז ז"ל כי בשבת כתיב ויברך כו' יום השביעי. והי' צריך כל אחד מישראל להרגיש הברכה רק כל זמן שאין יוצאין מארור אין ארור מדבק בברוך. ויתכן לומר שע"י קבלת שבת בשמחה והוא בחי' תוספות שבת ובמה שמאמינים בקדושת השבת עי"ז יוצאין מכלל ארור לברוך:
3