שפת אמת, בראשית, חיי שרה כ״הSefat Emet, Genesis, Chayei Sara 25
א׳תרנ"ה
1
ב׳ב"ה
2
ג׳בפסוק ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים כו' נתן אברהם מתנות. ההפרש שביניהם כמ"ש במדרש תולדות ויתן לך יתן ויחזור ויתן. וכמו כן כתיב כאן ויתן. שזה הי' בסדר מסודר לעולם כי כל השפע שבא לאברהם נשפע ממנו ליצחק ואח"כ ליעקב. ולבני הפילגשים כו' נתן אברהם מתנות וישלחם כו'. כי יש מתנה כלאחר יד כמ"ש וישלחם מעל יצחק כו' דכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו. ולאוהביו שומר הברית והחסד. ולכן החסד לאברהם בא לבנ"י באמצעיות יצחק ויעקב. וע"ז כתיב מה רב טובך אשר צפנת. כדי להיות דבר של קיימא חוט המשולש לא במהרה ינתק. כמ"ש יעקב חבל נחלתו. פרש"י כחבל בג' גדילים ע"ש. והאבות היו כלים לקבל השפע. הכנה לכלל ישראל. ונראה שלכן הוליד אברהם ישמעאל ובני קטורה להראות כי הגם שכל קיום שלנו בכח האבות. על כל זה העיקר הם בני ישראל. כדאיתא ישראל עלו במחשבה קודם שנברא העולם. ובעבור ישראל העמיד הקב"ה שלשה אבות שהן הן המרכבה. והוריד נשמתן לעולם הזה. ולהכין דרך לבניהם אחריהם:
3
ד׳וכתיב ויוסף אברהם ויקח אשה כו'. י"ל שהוא בחי' תוספות מחול אל הקודש. כי השבת הוא מיוחד לבני ישראל. וזה שורש האבות. והם ג' סעודות. ג' ברכות בכל מכל כל. ואין ארור מתדבק בברוך. לכן יש הבדלה בין קודש לחול. ובשבת סט"א ערקת ומתגלה הברכה. ובימי המעשה דסט"א שריא בעולם. אין הברכה מתגלה. וע"י אמונה שמבטלין כל ימי המעשה להיות הכנה לשבת יכולין להעלות ימי המעשה מכלל ארור לברוך. כדאיתא גבי אליעזר. ולכן נק' סעודתא דמהימנותא. וכל זה לבני ישראל שהם מאמינים בני מאמינים. אבל יש תוספות מחול אל הקודש בכניסתו ויציאתו. ולכן הוליד ישמעאל קודם יצחק ואח"כ בני קטורה:
4