שפת אמת, בראשית, מקץ כ״בSefat Emet, Genesis, Miketz 22
א׳תרנ"ג
1
ב׳ב"ה
2
ג׳בענין החלום של פרעה שבע פרות עולות אחריהן ותעמודנה אצל כו' ותאכלנה. הם ג' מדריגות כי השפע היורדת בשורש העליון הוא בלי פסולת רק שיש קליפה עולה אחרי'. אח"כ בעולם שלמטה הסט"א בשוה אצל סטרא דקדושה. אח"כ בעולם שלמטה הרשע מכתיר את הצדיק. ותאכלנה. כמו שהוא בעולם הזה שהטבע מכסה הפנימיות ואין הפנימיות מתגלה. והרשע אמר ולא נודע כו' אבל הצדיק פותח הפנימיות כמ"ש ויפתח יוסף את כו' אשר בהם כמ"ש במ"א והוא המשביר ושובר את הקליפה. וכל אלה המדריגות הם גם בנפש האדם. נשמה מבריאה היא חירות כמ"ש טהורה היא. רק שנמשך גם אחרי' איזה הסתר. והרוח הוא בחי' ב' יצרים יצ"ט ויצה"ר. והנפש כמעט כולו נבלע ומכוסה בהתלבשות הגוף. וזאת עבודת האדם לברר הפנימיות ולהסיר הערלה החופפת. והנה ברית מילה בנפש הוא בחי' יוסף הצדיק. ולכן יש ג' בחי'. חיתוך היא הערלה החיצוניות שמכסה כל הקדושה בחי' תחתונה הנ"ל ותאכלנה. ופריעה היא בחי' ותעמודנה אצל. ואטופי דדמא הוא רק טיפים הנוטפים משירי הפסולת. [כי הדם הוא הנפש וכמו שהוא בכלל בחי' נר"נ כן הוא בהתלבשות הנפש בגוף ג' בחי' הנ"ל]. והערלה הוא האבן המונח על פי הבאר. והוא אבן אופל וצלמות שכ' במדרש. וע"י המילה מתגלה פי הבאר. וכמו כן בשבת קודש שהוא בחי' יוסף הצדיק כמ"ש במ"א:
3
ד׳ובמדרש ויהי מקץ שנתים כו' ראיתי כו' החיים המהלכים כו' עם הילד השני כו'. דאיתא בזוה"ק ע"פ תוחלת ממושכה מחלת לב דכשהשפע מתפשט למדריגות תחתונות אז יש תערובות ע"ש בפרשה זו. ובאמת מדריגת יוסף הצדיק הי' למעלה בבחי' עץ חיים תאוה באה שהוא דרך התורה שנק' עץ חיים והוא הנהגה של יום השבת שלא בהתלבשות הטבע. אבל ע"י שאמר והזכרתני נתוסף לו ב' שנים שיתגדל ע"י חלום ע"ש במדרש וממדריגת יוסף עד מדריגות החלום הוא ב' מדריגות וזה שנתים ימים. והחלום ע"י מלאך ויש בו תערובות והוא מבחי' עה"ד ויש בו התחלקות העתים והוא הנהגת ימי המעשה בטבע ובזמן. אבל השבת הוא בחי' עץ חיים תאוה באה ונק' עת רצון. והוא מלשון ריצה כמ"ש תאוה באה. ותוחלת ממושכה הוא בחי' עה"ד ויש בו תערובות כנ"ל. וכמ"ש במ"א בענין בעתה אחישנה זכו אחישנה שע"י הזכות מתעלין למעלה מהתחלקות העתים וזה הי' מדריגת יוסף. אבל באמת הי' כל זה סיבה מן השמים להיות כל ירידת יוסף למצרים הכנה אל הגלות והי' מוכרח לעבור בדרך התערובות להיות הכנה לגלות. לכן כתיב ויהי מקץ לשון צער והוא בחי' המהלכים עם הילד השני תחת השמים בהתנהגות הטבע והזמן אבל יוסף אמר השמש והירח משתחוים לי כו':
4