שפת אמת, בראשית, מקץ ד׳Sefat Emet, Genesis, Miketz 4
א׳תרל"ד
1
ב׳ב"ה
2
ג׳במדרש קץ שם לחשך כל זמן שיצה"ר בעוה"ז אבן אופל כו'. כי אין קיום לסט"א רק בהסתלקות הארת הקדושה כמו חושך ע"י העדר אור כן יש קליפה והסתר. ולכן כשמסלקין משמים ההסתר ותתבטל הקליפה החיצוניות. ממילא נתגלה הפנימיות שהוא אך טוב. וזה עצמו חלום פרעה כי שנות הרעב באים ע"י ההסתר. ולא נודע כי באו אל קרבנה. ולכן כתיב ויפתח יוסף כו' אשר בהם כו' כדכתיב והרעב הי' ע"פ הארץ שנסתר הפנימיות שהוא שנות השבע. ויוסף הוא הפותח נקודה הפנימיות [כמ"ש כבר מזה באורך] וי"ל פי' מקץ שנתים ימים כשנשלם זמן השניות כדכ' והי' ביום ההוא ה' אחד ושמו אחד כו'. ועכשיו יש לכל הארה הסתר וחיצוניות ונק' שנתים ימים כנ"ל. וז"ש המד' כ"ז שיצה"ר כו'. כי עיקר קיום החושך בעולם. הוא ע"י מחשבות שקרים מהבלי עולם שאין בהם ממש. וכפי התדבקות בני אדם בהבלים דהאי עלמא. נותנים קיום לחושך הנ"ל שהם הבלים שאין בהם ממש. ויש זמנים טובים שמתבטל החושך בהם. וכ' שער החצר הפנימית כו' ביום השבת יפתח וביום החודש יפתח. שמתגלה בהם חיות הפנימיות שבכל העולמות. ובחנוכה חוט המשולש הוא. וההפרש בין חנוכה שנתקן בהם נרות כמ"ש נר מצוה ותורה אור. ואיתא בגמ' נר מציל מבורות ואבנים ועדיין כו' א"י באיזה דרך. הגיע לפרשת דרכים ניצול מכולם ועש"ז כ' תורה אור ע"ש במס' סוטה כ"א. והפי' כי נר מאיר במקום החושך לכן תקנו בחנוכה נרות מבחוץ כו'. [כמ"ש במ"א]. ושבת הוא מעין עוה"ב שמתגלה טוב הגנוז כדכ' מה רב טובך. והוא חיות הפנימיות שבכל דבר שהוא התורה. דבאורייתא ברא קוב"ה עלמא ונק' פרשת דרכים כי מהשורש מתחיל הפירוד. כדכ' ומשם יפרד. לכן בהתגלות אור התורה ניצול מכולם שמסתלק החושך לגמרי ומתגלה אחדות השי"ת כמ"ש לעיל מקץ שנתים ימים כנ"ל:
3
ד׳מרגלים אתם כו' לא היינו מרגלים. כי באמת ירידת השבטים למצרים הי' כענין המרגלים שיכינו ע"י הליכתם שיוכלו לירד אח"כ לגלות מצרים. אך לא נתגלה להם זאת. ואעפ"כ קיבלו דבריו כי בודאי אמר להם באופן שירגישו כי אמת בפיו. ואמרו לא היינו מרגלים שנים עשר כו'. פי' שלצורך זה צריכין להיות כל י"ב שבטים ביחד. ולכן צוה שיביאו את בנימין:
4