שפת אמת, בראשית, תולדות י״גSefat Emet, Genesis, Toldot 13
א׳תרמ"ג
1
ב׳ב"ה
2
ג׳במדרש ורב יעבד צעיר זכה יעבוד. העולם מפרשין אם זכה יעקב. ולדעתי אין הפירוש כן דהא בעשו משתעי. ותו דא"כ אם זה יזכה יהי' הוא הרב א"כ מה ההפרש ביניהם. והפסוק בא לפרש ולא לסתום. אך הפי' אם הי' זוכה עשו הי' עבד ליעקב והוא הטוב לו ותקונו. ואם לא יזכה ויעבוד עם בני ישראל. זה מפלה שלו ודאי. וכן מצינו בברכת יצחק לעשו ואת אחיך תעבוד שהוא הברכה שלו כי בודאי יותר ברכה להיות עבד לאיש ישראל מלעבוד עם איש ישראל בפרך. אח"כ מצאתי במד' בפסוק ואת אחיך תעבוד. ג"כ זכית כו' ע"ש. וכ' ביפ"ת שרש"י פי' אם זכית על עשו רק שנדחק בכוונתו והרי הפי' פשוט כמ"ש:
3
ד׳בשם מו"ז ז"ל אמרו חז"ל על השבת מתנה טובה יש לי בבית גנזי וקי"ל הנותן בעין יפה נותן ולכן הנותן בור יש לו דרך ע"ש. כמו כן בשבת שנקרא מתלה נותן ברכה ג"כ לקבל השבת. וכ' ששת ימי המעשה יהי' סגור וביום השבת יפתח פרשנו כי השבת פותח סגורות ימי המעשה. ואפשר על זה אמרו פי הבאר נברא בע"ש בין השמשות. כי שבת הוא הבאר. רק גם ההכנה בע"ש ניתן משמים שהוא עת לפתוח פי הבאר שהיא הדרך לקשר ימי המעשה בהשבת. וכפי מה שאדם מגעגע לקבל השבת בשמחה כך מורין לו הדרך. שהרי גוף המתנה היא הבאר. רק ממילא המשתוקק לכנוס להשבת. ממילא בכלל המתנה גם הדרך. שבעין יפה נותן כנ"ל:
4