שפת אמת, בראשית, תולדות ט׳Sefat Emet, Genesis, Toldot 9
א׳תרל"ט
1
ב׳ב"ה
2
ג׳ויתן לך האלקים כו' במדרש יתן ויחזור ויתן. יתן לך אלהותו כו'. פי' זה דגם בעשו אמר משמני הארץ ומטל השמים. אך ההפרש הוא הנתינה שבירך ליעקב שיהי' לו דביקות בקבלת השפע מיד הנותן ב"ה וזאת עיקר הברכה. ז"ש יתן ויחזור ויתן פי' שתמיד יש לו דביקות בשורש השפע. ולעשו אמר שיהי' לו הצריך לו יהי' איך שיהי'. אבל ליעקב מסר כח השפע וזה עיקר הברכה. לכן אמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' והוא ריח ג"ע כמ"ש חז"ל. והפי' שהרגיש שיש לו דביקות בשרש העליון ומצד זה הדביקות יש עם הצדיקים ריח ג"ע. לכן שייך לו הברכה כנ"ל. לכן הוה גביר לאחיך כו' שלכולם נמשך השפע ע"י. כיון שהוא דבוק בכח השרש. הוה. לשון ציווי שיקבל עליו להמשיך שפע לכל האומות אם יהיו משועבדים ת"י. [והי' באמת כל העולם מתוקן לולי רשעת עמלק שמרד בבנ"י כמ"ש במ"א]:
3