שפת אמת, בראשית, וירא י״גSefat Emet, Genesis, Vayera 13
א׳תרמ"ד
1
ב׳ב"ה
2
ג׳במדרש ואחר עורי נקפו זאת מבשרי אחזה כו' כי הנה ברית המילה הוא קבוע באיש הישראלי לא ככל המצות אשר המה נעשים לפי שעה ומצוה זו היא דביקה בגוף האדם כמ"ש מבשרי אחזה שהוא דביקות שאינו מתבטל לעולם וזהו הרמז וירא אליו כו' והוא יושב פי' שיהי' הדביקות בקביעות בישוב וזהו עיקר הברית מילה שנק' ברית כברית והתקשרות שנעשה מחדש בב' ענינים שהיו רחוקים כי הגוף הוא מרוחק ובאבר זה נעשה קירוב ודביקות. ואמת כי אבר זה יצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו להודיע כי הפנימיות מקורב ורק החושך יכסה ולכן כשניתן רשות להסיר הקליפה והמכסה מאבר הזה נתעורר בו הפנימיות וכמו שיש ברית בשבת דכתיב ששת ימי המעשה יהי' סגור. כן בגוף האדם כי הציור הוא סימן על הפנימיות וכל האברים ידים ורגלים וראש ובטן הם סתומים ומילה הוא הפתח כענין ביום השבת יפתח ביום החודש יפתח הרמז לברית הפה והלשון. וזכות המילה הולך עם האדם תמיד כאשר חכמים הגידו שמצלת בנ"י מדינה של גיהנם. ואמחז"ל כשהיה דוד המע"ה בבית המרחץ ערום בלי מצוה ונזכר במילה שמח כו'. הענין הוא דכתיב אם יסתר איש כו' דרשו חז"ל המשל למלך שעשה מקומות טמונים ובני המדינה שמרדו בו הטמינו עצמם שם ואמר המלך אני עשיתי המטמוניות ואתם רוצים להסתר ממני שם. כן הרשעים עושים במחשך מעשיהם כו'. ויש לנו ללמוד מזה כי העובד ה'. הקב"ה הולך עמו בכל אלה המקומות והצדיקים המסכנים עצמם לתקן כל המקומות החשכים הקב"ה מאיר להם שם כי הכל צפוי לפניו ית' וכ"כ חז"ל המטמין עצמו לעשות מעשים טובים הקב"ה מגלהו כמ"ש ואני לא אראנו. אַראנו בעיני כל ע"ש. והכל ענין א'. לכן אברהם אע"ה שהכניס עצמו בכל המקומות ומסר נפשו לה' גילה לו הקב"ה כל הסתרים והסיר ממנו כל המסכים המבדילים והסיר ממנו הערלה שהוא שורש כל הסתרות ואמר המכסה אני כו'. וקבע לו ברית מילה שהיא חתומה בבשרינו שהולך עם האדם להאיר לו מתוך החשיכה וע"ז נאמר גם כי אלך כו' לא אירא כי אתה עמדי:
3
ד׳במדרש שמילה בשמיני שיראה פני מטרונה תחלה. משמע שיש אח"כ ראי' גדולה מזו כמ"ש יראה כל זכורך והוא באמת העדות שבנ"י בזכות המילה היו יכולין להיראות פני ה' ג"פ בשנה. ולכן יש פלוגתא בגמרא אי ערל חייב בראי' ע"ש. וקבלת שבת היא ראי' הקודמת כמ"ש הרמז שבעת ימים תחת אמו כו' וכן בפרשה זו וירא אליו ה' ע"י המילה הוא עצמו ענין ראיית פנים בעזרה ועיין בסתרי תורה בזוהר בפרשה זו ותבין. ובמד' תנחומא פרשה זו בפסוק זרע יעבדנו יסופר לה' לדור מפרש שע"י התיקון שנעשה בהילד ע"י המילה שהיא עבודה בדמים כקרבן ע"ש עי"ז נזכר לפני ה' ונכנס בכלל ס"ר נשמתין דישראל:
4