שפת אמת, בראשית, וירא י״חSefat Emet, Genesis, Vayera 18
א׳תרמ"ט
1
ב׳ב"ה
2
ג׳במדרש ואחר עורי נקפו כו' מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי. כי הנה האדם כולל כל הבריאה ונקרא עולם קטן. ויצירת אדה"ר הי' בצלם אלקים ממש ומקומו הי' בגן עדן. ואחר החטא כמו דכתיב ויגרש וישכן מקדם הכרובים ולהט החרב. כן באדם עצמו נעשה לו כתנות עור והם לבוש וכסוי שלא הי' מתגלה פנימיות נשמת אלקי ונעשה הסתר בגוף. וכשזכו בני ישראל בכח האבות לתקן החטא וניתן לאאע"ה ברית מילה להסיר הערלה והכסוי. כמו כן נפתח להם שערי ג"ע. וכמו שאמרו חז"ל בפסוק אשרי תבחר ותקרב כו'. וכ"כ במדרש פתח טוב פתחת כו' שע"י המילה נפתחו השערים וכמ"ש פתחו שערים ויבוא גוי צדיק וכ"כ ועמך כולם צדיקים כו' נצר מטעי כו'. ויתכן כי ב' השמירות הכרובים ולהט הם מכוונים לב' מילות כי הערלה היא מכסה לגמרי. ופריעה הוא לגלות כמשל להט המתהפכת. ויש לבאר עוד דכתיב סוד ה' ליריאיו ובריתו להודיעם. וכבר כתבנו בזה עפ"י המשנה חביב אדם שנברא בצלם חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם דכתיב כי בצלם אלקים עשה ומקשין אמאי לא הביא פסוק הקודם ויברא אלקים את האדם בצלמו. ופרשנו שם. ועתה נבאר באופן אחר והכל אחד. כי קודם החטא הי' נגלה הצלם אלקי. רק אחר דכתיב משנה פניו ותשלחהו. ונשתנה הציור ונתלבש בכתנות עור על זה מביא המשנה שאעפ"כ חבה יתירה נודעת והוא כמ"ש ובריתו להודיעם. כי סוד ה' ליראיו הוא הפנימיות בחי' עץ החיים. ואח"כ שאכל מעץ הדעת טוב ורע הי' התיקון על ידי המצות ובריתות שנתן לנו הקב"ה לתקן הדעת ולברר הטוב מן הרע ובכח זה נוכל לחזור להתדבק בעץ החיים שהיא התורה. דכתיב תורה אור ונר מצוה א"כ המצות הם במקום שצריכין להאיר ולברר האור מתוך החושך והוא תיקון עץ הדעת ועי"ז נוכל להתדבק באור התורה וזהו ובריתו להודיעם כמ"ש אתה הראת לדעת. ולכן הביאו הפסוק בצלם אלקים עשה שנאמר אחר החטא. וזה נקרא חבה יתירה כענין שכתבתי במ"א פי' יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז כו' ודו"ק:
3
ד׳במדרש נתת ליריאיך נס כו' כתורן של ספינה כו'. שלא יאמרו מי שהוא רוצה הוא מקרב מגביה כו' ע"ש. הענין הוא כי בודאי מלך מה"מ הקב"ה למה לא יעשה כרצונו. רק כי אברהם אע"ה שהי' מיוחד במדת אהבה להשי"ת ולרוב אש האהבה לא הי' ניכר בו הפחד והיראה ולכן הוצרך לנסיונות לברר האהבה כמ"ש במ"א בשם מו"ז ז"ל כי אהבה צריך מנעל שלא יתפשט רק למקום הצורך. וכתיב רוצה יי את יריאיו המיחלים לחסדו. כי המתנהג רק בחסדו ית' ובמדת האהבה לעיני הרואים לא נחשב למאומה ויאמר האומר כי הכל מוכנים ליחל לחסדו. אבל אין זה האמת כי לא כל הרוצה ליטול השם כו'. ומי שזוכה להיות השי"ת רוצה בו וזוכה להיות מיחל לחסדו בודאי הוא ירא ה' לאמתו ובזה זכה לעלות לבחי' אהבה. וז"ש נתת ליריאיך נס כי הכתוב מעיד עליו ירא אלקים אתה רק כי האהבה גברה בו ולכן נתנסה בעשר נסיונות מה שלא מצינו באדם אחר. רק באברהם להודיע חבתו שהאהבה שלו הוא מתוך היראה ובמסירת הנפש. ועל ידי הנסיונות נתגלה היראה שהי' בו ע"ה. ואומרם ז"ל כתורן של ספינה שרואין אותו מרחוק היינו שהי' צריך להיות הכנה לכל הדורות. וכל מדה שהיא בפרטות הוא רק לשעה. ועל ידי נסיון העקידה שנכלל במדת היראה ג"כ נעשה דבר קבוע לדורות ונעשה עמוד העולם שכל הבוחר בדרכו יכול לאחוז בכח האבות ולעשות כמעשיהם שההארה שלהם מאיר מרחוק ולכל הדורות. וע"י הנסיון שעשה דבר שהוא חוץ מן הטבע ממילא אינו בזמן ובמקום מסוים רק שמאיר לכל הזמנים ולכל המקומות וכמ"ש במ"א עוד מזה:
4