שפת אמת, בראשית, וישב ה׳Sefat Emet, Genesis, Vayeshev 5
א׳תרל"ה
1
ב׳ב"ה
2
ג׳ביקש לישב בשלוה כו'. לא דיין שמתוקן להם עוה"ב כו' בעוה"ז. לכן קפץ עליו רוגזו של יוסף. מקודם עבר על יעקב אע"ה מה שעבר להינצל מעשו ולבן. כמ"ש הצילני נא כו'. ואח"כ כשניצל מהם והפריש עצמו מסט"א. עתה בא לתקן את כל אשר עבר עליו. ודבר זה נוהג בכל אדם כי מקודם צריכין ללחום עם היצה"ר ולפרוש עצמו ממנו. ולגבור נגד כל המחשבות והרצונות אשר לא לה' המה. ואז נעשה בן חורין והוא בן עוה"ב. כי מי שהוא בן חורין מיצה"ר ואינו משועבד לסט"א. הוא בן עוה"ב. והוא בחי' שבת. מנוחה בלי מלחמה ועבודה. אבל הצדיק לא די לו זה. אבל צריך לחזור ולתקן את כל אשר עבר עליו מעודו עד היום הזה שנעשה צדיק. והוא ענין לישב בשלוה בעוה"ז ג"כ. [והוא בחי' אור חוזר ובחי' תשובה. וכענין הזה פרשנו מ"ש וישובו לפני פי החירות כו'. כי אחר יציאת מצרים היה ענין קי"ס. והוא לתקן כל מה שעבר עליהם במצרים כנ"ל]. ומ"ש קפץ עליו. רוגזו של יוסף לא הי' עונש על זה רק שא"א לתקן הכל בלי נסיונות רבות כאלו. ורצה יעקב אבינו לתקן כל ימות החול להיות כמו לעתיד יום שכולו שבת. ולא עלה בידו כי לא הגיע הזמן עדיין. אבל פעל בזה שיוכלו בנ"י למצוא בחי' מנוחת שבת גם בימות החול בזמנים מיוחדים כענין חנוכה ופורים. ובמדרש והי' בית יעקב אש כו' כי הכל תלוי ביעקב ויוסף אם הם מתחזקים במקומם להיות אש ולהבה. אז בית עשו לקש. כי צריכין בני ישראל להוציא בלעם מפיהם ע"י שעושין מעשה עוה"ז בקדושה מוציאין כל הניצוצות קדושות שיש בעולם ונשאר בית עשו לקש. והכלל בכל מקום יש בית יעקב ויוסף ובית עשו לקש כנ"ל. וז"ש כינוסו וכינוס בניו כו' זה גרם ואת כולם ישא רוח כו':
3