שפת אמת, בראשית, ויגש כ״חSefat Emet, Genesis, Vayigash 28
א׳תרס"ד
1
ב׳ב"ה
2
ג׳ויגש אליו יהודה. במדרש אחד באחד יגשו כו'. דאיתא מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים. אהבה בסופה. כי כל מחלוקת השבטים הי' לשם שמים. ולכן נעשה בסוף בנין אחד מזה המחלוקת. וכעין דאיתא ויקח מאבני המקום התחילו אבנים מריבין עלי יניח צדיק ראשו ועשאן הקב"ה אבן אחד. ובאמת כל זה רומז על השבטים כמ"ש במדרש לקח י"ב אבנים אמר אם מתאחות הם יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים. כי בנין המקדש בא בכח הי"ב שבטים כמ"ש ששם עלו שבטים כו'. ולכן יש י"ב שערים לכל שבט שער אחד. וכמ"ש פתחו לי שערי צדק כו' ומשיבין זה השער לה'. זה גי' י"ב שצריך להיות נעשה שער א' הכולל כל הי"ב שערים. ולכו הי' י"ג שערים בביהמ"ק. אחד הכולל כולם. ולכן אחר שנגלה להם יוסף נפל על צוארי בנימין. ואמרז"ל שבכה על בנין ביהמ"ק שנק' צואר שמושך הארה מלמעלה לעוה"ז ומעלה ריח ניחוח מלמטה למעלה. כמו שהצואר מחבר הראש עם הגוף. וזה עצמו רומז הסולם שראה יעקב ראשו מגיע השמימה. וזה מחלוקת לש"ש האיך למצוא מקום בעוה"ז שיתגלה על ידו שם שמים בעולם:
3