שפת אמת, בראשית, וישלח י״גSefat Emet, Genesis, Vayishlach 13
א׳תרמ"ג
1
ב׳ב"ה
2
ג׳במדרש ויבא יעקב שלם בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע. והוא בחי' ששת ימי המעשה וכפי העבודה בהם כך זוכין להארת השבת שאין בו שום מגע נכרי. ובודאי בחי' יעקב אבינו מצ"ע הי' כולו שבת כמ"ש ת"ח נק' שבת. שיש בו הארה בכל יום כמו ההמון בש"ק. מכש"כ יעקב אע"ה אשר חכמים הגידו צורתו חקוקה תחת כסה"כ. פי' שהוא מקיים כל הבריאה. כמ"ש וירא אלקים כו' כל אשר עשה כו' טוב מאד. אדם. שראי' זו מקיים כל הבריאה. ומזה נעשה מנוחת שבת וגמר המלאכה. והוא אדם השלם שבעבורו נברא הכל. לכן צורתו חקוקה. וכביכול הקב"ה משגיח בו תמיד. ובזה מקיים כל הבריאה. ואמרו חז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסה"כ. ואמרו במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. פי' לשוב לאותו הנקודה שעתיד להיות נצמח לטוב שהקב"ה בראו בעבור זה ובעל תשובה מעורר אותו החלק שיש לו מקודם. אבל אין זה יכול להיות בקביעות עד שיהי' תיקון הכולל. זולת לפי שעה על ידי הרהורי תשובה. אך יעקב אע"ה שהיה אדם האמת כמו שעלה לפניו ית' לכן צורתו חקוקה שם בתמידות. אכן יעקב אבינו ע"ה רצה לתקן כל בחי' העשי'. וכתיב ויירא ויצר מזה עצמו שראה שנמצא רשע בעולם כי רדף אחריו שהוא העובד ה' באמת צר לו מזה. ולכך חשב עצה להניח קצת ממדריגות גבוהות שהיו לו. והשפיל עצמו בבחי' הקטנות כדי שבאופן זה אפשר יהי' תיקון גם לעשו שרצה לקרב אותו וכל העולם אל הבורא ית'. וכיון שראה שגם זה לא הועיל וישב כו' עשו לדרכו. לכן נסע סכותה. והנה איתא כינוס לצדיקים טוב להם ולעולם ולרשעים רע להם. פיזור לרשעי' טוב כו'. והנה בסוף דכ' וישב יעקב כינוסו וכינוס בניו הצילו. רק מקודם הי' יעקב אע"ה מפוזר ועשו בא עם ארבע מאות איש כי הרשעים תחילתן שלוה וכמ"ש דשארי בחיבורא ומסיים בפרודא. ונפרדו ממנו אחד אחד הד' מאות איש. ויעקב נשאר בהאחדות. ופיזור שיש לצדיקים הוא כדי להמשיך הנצוצות קדושות להאחדות כמ"ש בכ' עם אחד מפוזר ומפורד שזה כל הגלות כדי להיות האחדות האמת בסוף בעת הגאולה. ובשש צרות יצילך הכל הכנה אל בשבע לא יגע בך רע כנ"ל:
3
ד׳ובמדרש ויירא שמא יהרוג ויצר שמא יהרג כו' רמזו על הנ"ל. כי ירא שמא אם יתרחק ממנו לגמרי יהי' נדחה עשו על ידו. ואם יתקרב אליו פן יזיק לו לקדושתו. לכן ויחץ כו' כי לא הי' יכול להיות בהאחדות האמת כשהרשע לנגדו. לכן אמר קטנתי כו'. ואח"כ כשעלה בשם ישראל נפסק המלחמה עם עשו. כי כל שם יעקב בעודו לוחם עם עשו כמ"ש וידו אוחזת. לכן הובטח לא יעקב יאמר עוד. פי' שלא יצטרך לעסוק עוד בבחי' עם עקש תתפתל. רק באמת האמיתי בלבד. ושינוי השם הוא כמו בריאה חדשה שנתרומם אבינו יעקב. לכן היה מקודם קטנות כמו קטן שנולד שנעשה בריה חדשה:
4
ה׳בפסוק ויאמר יעקב אלקי אבי. ולא נכתב בלשון תפלה. שלא הוצרך לשנות עצמו. כי הי' תמיד מוכן בבחי' עבודה שבלב זו תפלה. וז"ש שתיקן תפלת ערבית כי שחרית ומנחה הם זמנים מיוחדים לתפלה ותפלת ערב אין לה קבע. לכן אין כ"א יכול לה רק רשות מי שהוא בן חורין כיעקב אבינו. שבכל עת צרה דכתיב ויירא מאד. אעפ"כ ויאמר יעקב. וכל ההתנגדות והחשכות לא גרם אצלו ריחוק מבחי' התפלה וזהו תפלת ערבית:
5