שפת אמת, בראשית, וישלח י״זSefat Emet, Genesis, Vayishlach 17
א׳תרמ"ז
1
ב׳ב"ה
2
ג׳במדרש ויחן את פני העיר שקבע תחומין ששמר את השבת כו' וכן אמרו חז"ל יעקב שנאמר בו שמירת שבת ירש העולם שלא במדה דכתיב ופרצת ימה כו'. והענין הוא כמ"ש ז"ל כשהצדיק בעיר הוא הודה זיוה הדרה דכתיב וירא האור כי טוב שהיה מאיר מסוף העולם ועד סופו והוא שלא במדה וראה שאין הרשעים כדאי כו' וגנזו לצדיקים כמ"ש אור זרוע לצדיק. נמצא במקום הצדיק מתגלה אור הפנימי. וכמו כן בזמן שבתות וימים טובים בהם מתנוצץ אותו האור ומתקיים בזה כל הזמנים. וכמו כן בעולם בא"י וביהמ"ק בהם האור שקיום כל העולם בו. ולכן איתא שקפל כל א"י תחתיו שהד' אמות שלו היה כלל כל העולם כנ"ל. והטעם שמתגלה אל הצדיק. שהוא שומר האור שלא יתפשט רק למקום הצריך. וזהו ענין קביעת תחומין. וכן לבני ישראל נמסר השבת שמתגלה בו אור הגנוז ובזמן מתקיים בשבת שנק' הצדיק בעיר הוא הודה זיוה. לכן כ' ושמרו בני ישראל כו' השבת שצריך שמירה. וכשהי' יעקב אע"ה בחו"ל הסתיר א"ע עד שחזר לא"י ונתלבש באור המיוחד אליו. ורמז לזה דכתיב והחליפו שמלותיכם כענין שכתוב בשבת וכבדתו שלא יהי' מלבושך בשבת כמו בחול. וכתיב ויקח עשו כו' וילך כו' מפני יעקב דרשו חז"ל מפני הבושת. פי' כשנתגלה הארת פניו של יעקב ממילא חל בושת על הסט"א כמ"ש גולל חושך מפני אור. והוא באמת כמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך כו' ודרשו חז"ל זו תפילין של ראש. וב' השמות יעקב וישראל הם בחי' תש"י ותש"ר. כי שם יעקב הוא תיקון הגוף כמ"ש וידו אוחזת בעקב עשו. כי בידים שהוא הגוף יש לו אחיזה כמ"ש והידים ידי עשו ותיקון הגוף צריך להיות ע"י מלחמות והסתרות. כמו שמצינו שהרויח מקודם הברכות ע"י ערמה כמ"ש היו ידיו כידי עשו אחיו כו' ואח"כ בא למדריגה המיוחדת אליו והוא שם ישראל כמ"ש בספרים לי ראש. והוא בחי' הנשמה ובחי' שבת שיש בו נשמה יתירה ונק' יומא דנשמתין והוא שכ' ירא שבת. ירא בשת. בודאי מקודם צריך לחול יראה ובושת על האדם עצמו מקדושת השבת ועי"ז זוכה אח"כ להארת השבת ומתקיים בו וראו כל עמי הארץ כו' ויראו ממך:
3
ד׳בענין תפלת יעקב אע"ה. דכתיב ויצר לו וכתיב פן יבוא כו' בנים ואתה אמרת כו' ושמתי את זרעך כו'. נראה כי הבין יאע"ה כי כל הצרה בא לו מכח תולדותיו ובודאי הוא בעצמו לא היה לו לירא. רק דכתיב מן המיצר קראתי. ולכן רצה שיהי' לו הישועה בזכות בניו ממקום שהצרה באה. ורמזו חז"ל בימי אסתר שהי' כל הישועה בכחו של אותו זקן. וז"ש חז"ל כי יעקב הי' לו צער גידול בנים שכל מה שעבר עליו הי' הכל עצות בעבורינו כמ"ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו:
4