שפת אמת, ויקרא, אחרי מות י״טSefat Emet, Leviticus, Achrei Mot 19
א׳תרס"ד
1
ב׳ואל יבא בכל עת אל הקודש. מכאן אמרו חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. כי בכל השבתות וימים טובים א"י לכנוס לפני ולפנים רק ביוה"כ שהוא בחי' בע"ת שנפתח להם שער מעולם העליון. וע"ז איתא במד' ה' אורי בר"ה וישעי ביו"כ. כי בר"ה נחתמין צדיקים גמורים לחיים אבל ביו"כ ישועה לכל העולם אפי' להחוטאים שהם צריכין ישועה. ויום הזה הוא ישועה לכל השנה לבעלי תשובה. כמ"ש ביום הזה יכפר. כי כל כפרות של כל השנה מיום הזה. וכ"כ אחת בשנה יכפר שזה היום מכפר בכל ימי השנה. וכן דרשו חז"ל ימים יצרו ולו אחד בהם זה יו"כ וכתי' בהם. וכמו כן מה שדורש במדרש אורי וישעי בים מטעם הנ"ל שהי' אז ישועה לכל הדורות ויושע ה' ביום ההוא ולכן אומרים זה בכל יום. וגם מה שדרשו חז"ל ולו אחד בהם על יום השבת שהוא ג"כ ברכה על כל ימי השבוע:
2
ג׳במד' ואל פתח א"מ לא יביאנו הה"ד ויתרון ארץ בכל כו' כל המדרש שם. והענין הוא כי בנ"י הם מיוחדים לעבודת הבורא ית"ש בקביעות. והוא בחי' אמת דבר של קיימא. כמ"ש ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. להיות מעשינו דבקים בשורש להיות קבוע ועושה פירות לעולם. זה בחי' יתרון ארץ בכל. וזו הברכה שברך הש"י את אברהם בכל. וכן בכל מכל כל שנתברכו כל האבות. שהיא נקודה הכוללת הכל. כמ"ש ושמתי מקום לעמי ישראל. ונתן לנו בית המקדש שהוא בית עולמים. ולכן בני נח מותרים בבמות ולנו כתיב פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה שקרבן בן נח הוא לפי שעה במקרה. אבל לנו כתי' כי אם במקום אשר יבחר ה'. וכן כתי' ואל יבא בכל עת. בזאת יבא כמ"ש בזוה"ק פי' בזאת. והוא בחי' פתח אוהל מועד. זה השער לה'. שכל עבודות בנ"י הם דבקים בשורש העליון. וכ"כ אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. פי' להיות מעשיהם דבקים בחי החיים. וכ"כ ללכת בהם עשם עיקר ולא טפל. שזה כל ההפרש של בנ"י מכל האומות וכתי' כי תהיו אתם ארץ חפץ:
3