שפת אמת, ויקרא, בחוקתי ט׳Sefat Emet, Leviticus, Bechukotai 9
א׳תרמ"ג
1
ב׳ב"ה מפ' בחקותח בקיצור
2
ג׳בפסוק ונתתי גשמיכם בעתם. כי יש לכל נפש מישראל שפע מיוחד אליו. וכמו כן בכל שעה יש שפע מיוחד. וכן לכל מקום. בג' בחי' עולם שנה נפש. וע"י התורה יכולין להעלות ולדבק כל הדברים בשורשם. וזה גשמיכם המיוחד לכם בעתם המיוחד להשפע. וזה עיקר ההבטחה שבכח התורה נוכל להעלות הכל להשורש. ומה שהקשו המפ' למה לא כ' שכר עוה"ב. הלא המשנה אומרת יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז כו'. שעה אחת כשמעלין הכל לשורש האחדות כנ"ל. וכן רמז במדרש תנחומא אם חרוצים ימיו כו' ע"ש חוקיו עשית ולא יעבור. כששומרין שלא לעבור מדרך התורה זוכין להשיג מה שנחרץ ומיוחד מעולם:
3
ד׳ופי' בחקותי תלכו. שהאדם נק' מהלך. כמו בגוף הגשמיי הולך וגדל ומתחזק. כן צריכין בנ"י לראות להיות תהלוכות שלהם בצירוף החקיקה ורשימה של תורה ומצות החיות שברמ"ח איברים ושס"ה גידים כוחות הנשמה שתתרחב ותתחזק בכל יום. כי הנה הקב"ה מחדש בטובו בכ"י מ"ב. ומכ"ש שכח הנשמה מקבל חיות חדש בכל יום. אך הכל צריך להיות בהתעוררות התחתונים. לכן אמרו חז"ל שאסור לאכול קודם התפלה. א"ת על הדם קודם שתתפללו על דמכם. פי' לבקש מקודם בכל חיות ברכה בחיות הנשמה וחיי עולם שנטע בתוכנו קודם שמבקש צורכי הגוף. וכן אחז"ל בפסוק על עזבם את תורתי כו' ולא הלכו בה שלא ברכו בתורה תחילה. הוא כנ"ל שאם זוכר האדם בראשית הכל התורה יכול להמשיך ברכה שיתפשט ויתרחב הארת התורה בנפשו. וזה בחקותי תלכו שיהי' ההילוך באמצעיות התורה. גם בחקותי ממש ב' בריתות שיש לכל איש ישראל תמיד מילה ותפילין מילה ושבת לזכור בהם תמיד שלא להיות נפרד מהם. והשכר ע"ז והתהלכתי בתוככם. כמו שהאדם מתחזק שלא להיות נפרד מהש"י וחקותיו לשתף שם שמים בכל תהלוכותיו כנ"ל בחקותי תלכו. כמו כן כביכול הקב"ה מצמצם קדושתו להיות מתהלך בתוכנו. וזה אמרם ז"ל עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו היינו בלי פירוד והשתנות כלל:
4
ה׳בפסוק ורדפו מכם חמשה מאה ומאה כו' רבבה. וקשה וכי כך החשבון. וי"ל כי הרמז ורדפו מכם חמשה הוא הנבחרים מכללות ישראל שהם עומדים להלחם מלחמות ה'. כענין אלף נכנסים למקרא יוצאין מאה למשנה וא' לתלמוד. כן הנבחרים מתוך כללות ישראל והמה באים בכח הכלל. ולכן יתכן שאם זוכין בנ"י להעמיד מאה אנשים כאלה בוודאי רבבה ירדופו. ומצינו בגדולי ישראל שאמרו אין בנו כח לרדוף כו' הרי כי הרודפים הם כדוד וכדומה דכ' בי' ארדוף אויבי ואשיגם:
5
ו׳בפסוק והשיג לכם דיש כו' בציר ובציר כו' זרע. י"ל כי הם מדרגות בצדיקים שיש אנשים צדיקים שהם בחי' דיש הוא הבירור טוב מרע. ויש גדולים מאלה נק' בציר ומחצדי חקלא שהם יכולין לקבל השפע היורדת משמים. ויש גדולים מאלה שנק' זרע שהם המעלין מ"נ במעשיהם הטובים. ואלה הצדיקים צריכין להיות נמצאין תמיד בישראל לעלות תמיד ממדרגה למדרגה. ומיד יקום הפחות ממנו וימלא מקומו. וזה השיג לכם דיש את בציר כנ"ל. וכמו כן נמצא אלה המדרגות בפרט כל איש ישראל ג"כ כי מה שיש בכלל יש בפרט:
6