שפת אמת, ויקרא, אמור י״אSefat Emet, Leviticus, Emor 11
א׳תרמ"ב
1
ב׳במד' יום ליום י"א כו'. כבר כ' במ"א ב' האמירות כח הצימצום להתפשט מאמר הש"י לתחתונים כמ"ש למעלה אין אומר כו'. שהוא בלי השגה והוא בחי' תורה שבכתב שהש"י בטובו גנז אורות עליונות באלה האותיות. והב' הוא התקרבות התחתונים לקבל הארות הנ"ל בחי' תושבע"פ. ובחי' א' יום ליום יביע שהוא המשכות מדרגות זו אחר זו עד שבאין לזה העולם ובבחי' זו הש"י מחדש בטובו בכ"י מ"ב. והב' ולילה ללילה יחוה דעת בחי' עבודת התחתונים בעולם השפל ובכח עבודתם מבררין ההארות. וז"ש יחוה דעת כמ"ש שהצדיקים מקיימין העולם שנברא בע"מ שמעידין ומבררין זאת. וזה דעת התקשרות להימים הנ"ל. והכהנים בעבודת הקרבנות היו מבררין התחדשות זאת בכל יום והיו מקרבין ומקשרין התחתונים להעליונים בחי' ב' מאמרות הנ"ל. לכן היו צריכין להיות טהורים כמ"ש אמרות ה' א' טהורות לכן לנפש לא יטמא כו':
2
ג׳ימי הספירה נזכרים תוך המועדות שהמה ימים טובים כמו חול המועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם מיצ"מ עד קבלת התורה. וכתי' תמימות תהיינה ובמד' אימתי הן תמימות כשעושין רצונו של מקום. כדאיתא ע"פ יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. כמו כן קאי על ימים אלו דכתי' תמימות תהיינה ונק' ימי תמימים. ונזכרים למעלה כמ"ש יודע ה'. לכן הם בכלל מועדי ה' והרי נקראו בפ' שבע שבתות. מכלל שכל הימים אלו יש להם בחי' שבתות בצד מה. והימים הללו מסייעין טהרה כמ"ש בא לטהר מסייעין אותו. ואחר יצ"מ שנעשין כקטן שנולד ויצאנו מידי סט"א. יש לנו לבקש טהרה. לכן הכין לנו הש"י אלה הימים דכתי' וספרתם לכם שהיא מתנה לטובתינו שנוכל לבוא לטהרה. וכל השנה תלוי באלה הימים כמו שגידול כל התבואות בימים אלו כן חיות האדם מתגלה עתה כי הכל רק רמז אל הנהגה הפנימיות ועי' במדרש בפ' העומר:
3