שפת אמת, ויקרא, אמור ה׳Sefat Emet, Leviticus, Emor 5
א׳תרל"ו
1
ב׳במד' אמרות ה' אמרות טהורות אמרות ב"ו אינם טהורות. פי' אדוני מו"ז ז"ל כי אף שהמלך ב"ו מקיים לפעמים דבריו אבל כיון שלפעמים מת והולך לו א"כ אין מאמרו טהור אבל הקב"ה [אומר ועושה פי'] שמאמרו הוא עצמו קיום המעשה. לכן נק' אמרות טהורות כו' דפח"ח. וסיום הפסוק כסף צרוף בעליל לארץ כו'. פי' שדיבורו טהור אבל בהתמשך המאמר להמקבלים בעולמות התחתונים אז מתערב בהם סיגים וצריכין בירור. וזה עבודת האדם כאשר אמרנו ע"פ מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו פי' כמו המצרף והכור מזקק הכסף והזהב. כן פי איש העוסק בתורה מתבררין הדברים בשפתיו. והאמת כי כמו שיש מ"ט פנים בתורה כמו כן יש שערים בנפש האדם. וכפי מה שמברר הדעת שלו כמו כן מתבררין בפיו דברי תורה. ובאמת נקודת נפש הישראלי הוא עצמו ג"כ עיקר הכח מעשרה מאמרות שבמעשה בראשית שעיקרן האדם. וזהו י"ל ענין אמור ואמרת ב' המאמרים הוא הכנת תיקון המאמר שיקבע בלב איש ישראל שזה הכנה לקבל (חסר כאן איזה תיבות) החדש כענין אם שמוע בישן תשמע בחדש. וזה י"ל ענין הספירה וספרתם לכם כו' והקרבתם מנחה חדשה (חסר תיבה א') פי' בזוה"ק לכם לעצמיכם. כי עצם נפש ישראל הוא קודש שזה המתנה שנתן הש"י לבנ"י בהוציאם ממצרים וזאת הנקודה שבנפש צריכה בירור. וכפי זה הבירור זוכין להתחדשות. וז"ש במד' נירו לכם ניר כי הניר החרישה הוא קודם הזריעה רק לעורר כח האדמה שתהי' מוכנת עי"ז לקבל הזריעה. (חסר כאן איזה תיבות) [*וכן ענין] הספירה לתקן ולגלות הנקודה פנימיות שיש בלב איש ישראל להוציח מכח אל הפועל להיות מוכן (חסר כאן איזה תיבות) [*לקבל הארה] חדשה. ודבר זה נוהג לעולם. אך הימים אלו מסוגלים לזה ביותר לאשר אבותינו הקדושים תיקנו עצמם (חסר תיבה א') בימים אלו מיצ"מ עד קבלת התורה עד שהיו מוכנים לשמוע דברי אלקים חיים מתוך האש לכן נשאר זה בימים הללו:
2
ג׳באבות פ"ד רי"א עוה"ז דומה לפרוזדור בפני עוה"ב. השכל יורנו כי כמו שקשה לכל עובד ה' לקרב לבו בעוה"ז (חסר תיבה א') [*לעבודה] שבלב בתפלה ותורה לשמה. כמו כן ומכ"ש שקשה בעוה"ב לקרב עצמו לג"ע ולשורש העבודה אשר (חסר תיבה א') [*העיקר] שמה בג"ע כמאמר לעבדה ולשמרה. אמנם מצות ומעש"ט בעוה"ז הן המה הכנה להתקרב בעוה"ב לשורש (חסר תיבה א') המצות. וז"ש ושמרתם (חקותי) [*מצותי] ועשיתם אותם. פי' בעוה"ז צריכין שמירה ועי"ז תזכו לעשותם בעוה"ב. [אמת (חסר תיבה א') [*שדרשו] חז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם אעפ"כ גם זה אמת כי גם למחר הוא קיום המעשה באופן (חסר מעט) ]. וז"ש ששכר מצוה מצוה. כמאמר ונתתי לך מהלכים בין העומדים כו':
3
ד׳עוד שם יפה שעה א' בעוה"ז בתשובה ומעש"ט מכל חיי עוה"ב. י"ל שעה לשון רצון כשהאדם יש לו תמיד תשוקה ורצון אחד להתדבק בו ית' [כמאמר רשב"י ז"ל אני לדודי בכל יומא בחד קטורא אתקטרנא בי' בקב"ה והשתא ועלי תשוקתו כו' ע"ש בא"ז פ' האזינו]. ובאמת הרצון והתשוקה הוא הדבר שאין להשיגו בעוה"ב כ"כ כמו בעוה"ז. כמשל בן המלך שמגעגע לחזור לבית אביו כאשר חכמים הגידו כי זה הי' כל המבוקש בשליחות נשמח האדם לעוה"ז כדי להתרבות התשוקה בלב האדם להתדבק בשורשו וזה אומרו יפה שעה אחת כו':
4