שפת אמת, ויקרא, אמור ז׳Sefat Emet, Leviticus, Emor 7
א׳תרל"ח
1
ב׳במד' אמרות ה' א"ט כו'. פי' שע"י כח מאמרות הבורא ית' יכולין למצוא הטהרה בכל מקום כי הכל בא מעשרה מאמרות ואמרות ה' טהורות כסף צרוף. אמנם כשבא בעוה"ז נדבק בהנבראים תערובת טומאה וצריך בירור מ"ט פנים טהור מטמא. וז"ש בעליל לארץ מזוקק כו'. וכיון שניתן בחי' בירור זה לבנ"י. לכן מבקש דהע"ה אתה ה' תשמרם לאשר המה מכניסין עצמם בעומק הזה לברר מאמרי הבורא ית'. וזאת עבודת האדם. ז"ש אמור ואמרת כי המאמרות נשתנו ממדרגה למדרגה. מבחי' הנותן להמקבל. לכן ואמרת אליהם בבחי' אחרת. וגם שלא ליחס דבר מגונה למאמר עליון כפל ואמרת שבהתדבקות עליון במאמר ראשון אין טומאה כלל. וע"י השתלשלות ממאמר למאמר כו' באים אלה הבחי'. לכן איתא והלא במאמר א' יכול להבראות. ובא התשובה כדי להפרע כו' דבמאמר א' לא הי' סט"א כלל:
2
ג׳בפסוק ולא תחללו כו' ש"ק ונקדשתי בתוך בנ"י כו'. מ"ע לקדש שמו ית' כמ"ש מסור עצמך וקדש שמי. ובוודאי יש מצוה זו לעולם אף שאין באין לידי נסיון רק שהמצוה לקדש שמו ית'. וחכמים הוסיפו מסור עצמך כי א"א להיות מקוים ונקדשתי רק ע"י מסירת הנפש וכשאדם מוכן לזה בא לכלל קדושה. כי מאחר שכ' בתוך בנ"י א"כ צריך האדם להיות נבדל מגשמיות שהוא בחי' קדושה וזאת לא יוכל להיות בלתי מסירת הנפש. והרי אמרו חכמים המחלל ש"ש בסתר נפרעין ממנו בגלוי א"כ יש ללמוד ק"ו מדה טובה המרובה שע"י קידוש שמו בסתר זוכין ג"כ לבוא להקדושה בהתגלות. ובסתר הוא בלב וצריך כל איש הישראלי לייגע עצמו להכין א"ע למס"נ בעבור קדושת שמו ית'. ובכל מצוה כשמוכן לזה זוכה לקדושה. וגם נראה שהכתוב מקדים ולא תחללו כי חילול השם הוא דבר גדול כדאיתא בגמ' עד היכן ח"ה דמסגינא ד"א בלא תורה ותפילין ע"ש. ומי שירא מאוד מח"ה ושומר כל מעשיו תמיד לבל יתחלל שמו ית' ע"י גרמתו. שכרו שיזכה לקדש שמו ית' ושאם יבא לידי נסיון יעמוד בנסיונו. וז"ש ול"ת כו' ונקדשתי כו' בתוך בנ"י. כי הקדושה בכלל ישראל וע"י מס"נ מכניסין עצמם בהכלל לכן גם בש"ק כתי' ויקדש אותו ע"י דבשבת יש התאחדות לנפשות בנ"י כמ"ש דמתאחדין כו':
3