שפת אמת, ויקרא, מצורע י״בSefat Emet, Leviticus, Metzora 12
א׳תרנ"ו
1
ב׳במד' איום ונורא הוא כו'. דורש על האדם. והרמז על ברית הלשון והמעור. איום הוא הלשון שזה בחי' מדבר ששולט על כל הברואים ובזוה"ק וישב השומר פיו ממאכלות אסורות אימתו מוטלת על הברואים ע"ש בפסוק אל' שלח מלאכו וסגר פום אריותא מטעם שדניאל שמר עצמו מפת בג המלך. ונורא הוא ברית המעור כמ"ש בזוה"ק ויצא בפסוק מה נורא המקום הזה שהוא חתימת שמו של המלך. ובזה דוחה כל הרוחות ומזיקין כמו דאיתא במזוזה שמבריח המזיקין מן הבית. ולכן מול ב' אלו הכוחות שבאדם משפטו ושאתו יצא. וניתן צרעת לשמירת ברית הלשון. וזיבה לשמירת ברית המעור כמ"ש במ"א מזה:
2