שפת אמת, ויקרא, מצורע ב׳Sefat Emet, Leviticus, Metzora 2
א׳תרל"ה
1
ב׳בעזה"י מצורע שבת הגדול
2
ג׳במד' זאת תהי' תורת המצורע. הה"ד ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי כו'. דמ"ש בכ"מ תורת המצורע תורת הזב כו' הוא משום שכל התקונים וכל המעשים נעשה הכל בכח התורה. וכפי מה שמתקן מעשיו זוכה להתקרב אל התורה. וזה תיקונו דכולא באורייתא איתכלילו. וכ"ד יש לו שורש בתורה. ומכ"ש נפש הישראלי. וכ"ז שיש בו פגם וקילקול א"י להתדבק בשורשו. וז"ש מה לך לספר כו'. ואיתא כי צרעת בא מלה"ר מוציא רע. פי' דיש ללמוד תיקון הנפש מהגוף. ונודע דעיקר חיות האדם בלב וריאה והדם שנמצא בלב מתפשט בכל האברים וחוזר ללב. וזה קיום האדם דמו בנפשו כו'. והריאה להוציא אויר ולהכניס אויר. וכמו כן בנפש האדם עיקר כוחן של ישראל בפה. והוא להוציא מפנימיות האדם דיבורים בתורה כמאמר חיים הם למוציאיהם בפה. ואיתא דברים היוצאין מן הלב נכנסין אל הלב. פי' שכל דיבור בתורה שמוציא האדם כראוי בכל לבו נכנסין הם ללבו ומוצא בהם טעם חדש והוא ממש כדמיון הילוך הדם מהלב לכל האברים וחזרתו ללב. והוא ע"פ הפסוק כל הנחלים הולכים כו' מקום שהנחלים הולכים כו' שבים כו'. וכמו כן להיפוך מוציא רע הוא שיש ג"כ יצה"ר בלב אדם בשמאלו כמ"ש לב כסיל לשמאלו כו'. וכשמוציא הבל שמאלי לחוץ מכניס בו רוח שטות כנ"ל. ולשון ופה האדם הם המחברין הבל ורוח לנפש האדם. וז"ש מות וחיים ביד לשון כדאיתא במדרש. ועוד שם כי גדול לה"ר מע"ז וג"ע וש"ד שנק' גדול ולה"ר נק' מדברת גדולות לשון כפול ע"ש. פי' הדברים כי כל אלו הם כוחות באדם למשל ג"ע וש"ד שהם בכח האדם למשול על חבירו להורגו וכן להטיבו ולהשפיע לכל מי שרוצה. אבל הגדולה להשי"ת בלבד היא. והוא בחי' אברהם ויצחק שמסרו כל החסד והדין להשי"ת אשר לו הגדולה והגבורה. וכן ע"ז בכח העובד לעשותו אלהים אחרים לכן נק' גדול שבכח האדם לתת כח אלהות למי שעובד לו. והוא בשקר והוא נגד מדתו של יעקב שהוא אמת. ולכן ייחד עליו הקב"ה אלקותו שהוא אלהים אמת. ולה"ר כולל הכל והוא נגד דהע"ה שהוא מלכותו ית' והנהגתו את העולם. וז"ש מדברת גדולות לשון דיבור והנהגה שכל האברים נמשכין אחר הפה והלשון כנ"ל:
3