שפת אמת, ויקרא, שמיני י״אSefat Emet, Leviticus, Shmini 11
א׳תרמ"ט
1
ב׳בענין זאת החי' אשר תאכלו ובפסוק כי אני ה' המעלה אתכם. ובמד' עמד וימודד ארץ כו' ע"ש כל הענין. דכבר כתבתי במ"א כשבחר הקב"ה בבנ"י והוציאנו ממצרים שהי' שם בירור הנפשות מתערובות טו"ר וכמו כן נעשה הבירורים בכל הבריאה ונתיחד א"י מכל המקומות. וכמו כן נתיחדו המינים טהורים מבע"ח. שזה עיקר הגאולה שלא להיות נאסר בתערובות הרע שזה הוא כלאים מלשון בית הכלא כדאיתא בזוה"ק קדושים. וכל המזון של בנ"י בא משורש החיים. וכ' עיני כל אליך כו' ואתה נותן להם את אכלם בעתו ודרשו חז"ל לכל א' עת מיוחד. והאמת עיני כל נק' בנ"י המצפים אליו ית'. ולכן ניתן להם הפרנסה דבוק בשורש וזה נק' בעתו ולפי"ז בעתו קאי על כל ודו"ק. וכתיב אי לך ארץ שמלכך נער כו' אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו הוא א"י המיוחד לבנ"י. ונק' בן חורין כמ"ש המעלה אתכם מארץ מצרים. ונתיחד להם א"י שהתבואה הגדילה שם הוא דבוק בשורש. ונפרש עוד כי הוא ההפרש בין השפע הבא בימי המעשה שהוא ע"י צמצום בטבע וגשמיות. ומזה ניזון כל העולם. וזהו שמלכך נער ושריך בבוקר יאכלו. כי באמת בכל יום השי"ת מחדש בטובו מעשה בראשית. אך השבת כולו טוב כמ"ש טוב להודות ולכן בשבת לא כתיב ויהי ערב כו'. לכן אשריך ארץ שמלכך בן חורים הוא יום שבת מנוחה ושריך בעת יאכלו שהוא יום שכולו טוב ועת רצון לה'. ויום השבת מיוחד לבנ"י שהם בני חורין ויכולין להפרד מן הגשמיות. וכמו שייחד בזמן השבת קודש לבנ"י כן בעולם ייחד א"י לבנ"י שהשפעתה מהשי"ת בעצמו כמ"ש חז"ל בפסוק נותן מטר כו' ושולח מים ע"פ חוצות הוא בחוץ לארץ ע"י שליח. וכמו כן ייחד בנפשות בני חורין אותן שיש להם דביקות בשורש החיים כנ"ל:
2