שפת אמת, ויקרא, תזריע כ״וSefat Emet, Leviticus, Tazria 26
א׳תרס"א
1
ב׳במד' אשא דעי משמש ב' לשונות לשון שירה ולשון שבר. מפלתן של רשעים ושבחן של צדיקים משבחין לשמו של א"א ע"ה שבא מרחוק משבחין לשמו של הקב"ה שהיינו רחוקים וקרבנו לו כו'. הענין הוא כמ"ש מתחלה עע"ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום ב"ה לעבודתו. וכ"כ ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. והבדלה זו מקוים גם בכל נפש מישראל. שע"י המילה נבדל מן כלל הנפשות להיות מיוחד לשמו ית'. וכמ"ש מי יתן טהור מטמא אברהם מתרח ישראל מאומות עו"ג. והוא בכח המילה שהראשון הי' א"א ע"ה. שנתברר ונבדל מן האומות. וכל איש ישראל צריך לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי. וזה אשא דעי למרחוק. והדעת כולל ב' ענינים אלו כמ"ש ז"ל אם אין דעת הבדלה מנין. ובמשנה איתא אם אין דעת. אין בינה שהדעת מבדיל ומסיר הערלה. ואח"כ מעלה את האדם לדביקות עליון והכל בכח המילה בשמיני. וע"ז רמז מי יתן טהור מטמא. ומי יעלה לנו השמימה. וכן בש"ק שהוא נותן דעת באיש ישראל כמ"ש לדעת כי אני ה' מקדישכם. יש בו קידוש והבדלה זכור ושמור. השבתת מלאכה. ושביתה ומנוחה ודביקות אל השורש. ולכן כ' הדעת טוב ורע על ב' בחי' הנ"ל. כי דעת לשון דביקות. וגם לשון שבירה כמו ויודע בהם כו' אנשי סוכות. [ולכן יש בו חסדים וגבורות] וכשהנשמה באה לעולם הזה ומתלבשת בטבע הגוף מתערב באדם פסולת. כמ"ש א"א לפתיחת הקבר בלי דם וצריך להתברר אח"כ שיוכל לקבל הארת הנשמה:
2
ג׳בפסוק אדם כי יהי' בעור בשרו כו'. ע"פ המד' אחור וקדם צרתני. כי נשמה חלק אלקי ממעל והיא בחי' קדם שקדמה לעולם. ולכן כ' ויטע כו' גן בעדן מקדם וישם שם כו' האדם כו'. ובאמת באדם הראשון כן הי' שנברא באחרונה אחור לכל המעשים ומיד הניחהו בג"ע מקדם. ואחר החטא כ' ויעש כו' כתנות עור. ואיתא בתורתו של ר"מ כ' אור. דמקודם הי' כתנות אור ממש. ואח"כ נעשה לו מלבוש חיצון אשר א"י האור להתגלות רק באמצעות כתנות העור הגשמיי. וצריכין עתה לתקן זה העור לזכות לאור הנפש שמבפנים. ואאע"ה זכה לברית מילה אז נפתח פתח בזה העור כמ"ש ואחר עורי נקפו זאת. וכל הצרעת וסגירו היא בזה העור. ולכן איתא כי נגע היפוך ענג שבת דהיא בחי' "עדן "נהר "גן שבשבת נפתח הפתח והיא נחלה בלי מצרים. שמכל אלה יש רמז בנפש האדם ולכן הושם בגן. וישם שם שסידר כל האדם כפי מעשה הגן. והם הג' היום וג' סעודות שבשבת קודש שהם מול הג' מדרגות הנ"ל. וכתי' וקראת לשבת ענג שצריך איש ישראל לקרוא ולעורר ג' בחי' הנ"ל בכח השבת. ומול אלו הג' פתיחות שערים. יש ג' סגירות שאת ספחת בהרת. וכן בפתח הברית מילה יש ג' מילה פריעה ואטופי דדמא:
3