שפת אמת, ויקרא, תזריע ט׳Sefat Emet, Leviticus, Tazria 9
א׳תר"מ
1
ב׳ב"ה תזריע מצורע
2
ג׳ברש"י אמר ר' שמלאי כשם שקדמה יצירת בהמה כו'. הענין הוא שהקב"ה עשה כך להיות מוכרח האדם לתקן הכל. לכן האדם כולל מראש עד סוף. כמו שכתב במד' אחור וקדם כו'. והנה בפרשה הקודמת כ' זאת תורת הבהמה כו'. זאת כו' אשר תאכלו כו'. ודרשו חז"ל שהראה הקב"ה למשה זה תאכל כו'. וגם לבאר הלשון לעיל לאמר אליהם כו'. הענין כי הבורא ית' נתן בטבע הבריאה איך להיות ניזון כל ברי' ממזון השייך אליו. ועיין בס' קול שמחה בפ' בראשית בפסוק הנה נתתי כו'. אכן אחר יצ"מ וקבלת התורה הי' שינוי בטבע כמ"ש בפרשיות הקודמות איך כל הבריאה נשתנה שמים וארץ וימים. לכן גם המאכלים היו באופן אחר ע"פ התורה. היינו שאין מזון בנ"י כמו מזון האומות. כמ"ש במד' שהבדיל הבורא ית' את בנ"י במזון ובכל דבר. לכן ניתן כח חדש במאמר זה. זה אשר תאכלו כו'. וז"ש לאמר אליהם. שנשתנו כח המאמרות לבנ"י באופן נעלה ממקודם בעת בריאת שמים וארץ. וניתן כח התורה בכל המינים טהורים. ז"ש זאת תורת כו'. וזה רמזו שהראהו למרע"ה. פי' שנתן (בו) כביכול הש"י כח חדש באלה המינים כו'. ואחר שמתקנים אלה הכוחות והארות הנמצאים בתורת הבהמה אח"כ זוכין לתורת האדם:
3