שפת אמת, ויקרא, צו כ׳Sefat Emet, Leviticus, Tzav 20
א׳תר"ס
1
ב׳במד' זאת תורת העולה על כל פשעים תכסה אהבה כו'. דאיתא עבירה מכבה מצוה ואינה מכבה תורה. ועליו נאמר אש תמיד תוקד. התורה דכתיב כה דברי כאש. לא תכבה כמ"ש בזוה"ק ברע"מ. ולכן התורה מלמדת האיך לתקן כל החטאים על ידי הקרבנות. לכן כתיב בכולן תורת לומר שבכח התורה יכולין בנ"י לעולם לחזור ולהתקרב אליו ית"ש. וכ' ב"פ והאש על המזבח תוקד לא תכבה ואח"כ אש תמיד תוקד. לרמוז על ב' התורות שבכתב ושבע"פ. ועליהם נאמר סמכוני באשישות באש של מעלה ושל מטה. והיא תורה שבכתב ושבע"פ. כמ"ש אעפ"י שאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. ולעולם יש חלק לבנ"י בב' אשות הנ"ל. דכ' כה דברי כאש בחי' תורה שבכתב. וכ' בית יעקב אש בחי' חיי עולם נטע בתוכנו דייקא. וזו היא מטבע של אש שהראה הקב"ה למרע"ה לומר שיש חלק לבנ"י בצורה זו דאש. מחצית הצורה מלמעלה ומחצית מלמטה. ובבית המקדש שהי' מוכן לאש מן השמים הי' המצוה לערוך ג"כ אש שלמטה. וכן בזמן בשבת שיורדת נשמה יתירה והיא מיוחד לבנ"י בחי' לחם משנה מן השמים ומן הארץ. והם ג"כ ב' אשות הנ"ל תורה שבכתב ושבע"פ. ועיקר האהבה דכתיב אהבתי אתכם הוא שקבלו בנ"י במתן תורה אנכי ה' אלקיך שזה עיקר התורה שנחקק אלקותו ית' בנפשות בני ישראל וברשימה זו יכולין לחזור ולהתקרב אליו תמיד. וזה עולת תמיד העשוי' בהר סיני:
2