שפת אמת, ויקרא, ויקרא ח׳Sefat Emet, Leviticus, Vayikra 8
א׳תר"מ
1
ב׳ב"ה. ויקרא. החודש. בקיצור:
2
ג׳במד' עושי דברו לשמוע כו'. הפשוט שעל ידי מעשה המשכן זכו לשמוע קול דברו. ומרע"ה גמר עשיות המשכן שלא הי' יכולין להקימו. לכן ויקרא אל משה. וביאור הענין דבמשכן ובשבת כתיב אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות שנקראו עשי' והיינו עושי דברו תיקון העשי'. והוא מלכות שמים להנהיג כל המעשים אחר רצונו ית'. כמ"ש אשר דבר ה' נעשה היינו הנהגת הבורא ית' שיהיו נמשכין אחר הנהגתו. כענין דבר אחד לדור. שההנהגה נק' דבר. לכן אשר דבר כו' ר"ת שם אדנות. ועי"ז זוכין אח"כ לפנימיות שבמעשה. וז"ש לשמוע בקול דברו. ומרע"ה הקים המשכן היינו תיקון העשי' עד שורשו. חיבור דיבור וקול. וז"ש ויקרא כו' והוא מ"ש לעיל בפ' ויקהל בפי' והותר שאחר תיקון השלימות חל עליו שם שמים ושורה ברכה מהמשכות אור שלמעלה מהטבע. וכן מ"ש בחנוכת המזבח ויקריבו נשיאי ישראל. שאחר גמר המשכן נתרוממו נפשות בנ"י מכש"כ הנשיאים וראשי בנ"י. וכמו כן יש מזה בכל חודש ניסן שהוא ר"ה למלכי ישראל שצריכין ראשי בנ"י להרגיש התרוממות הדעת בימים הללו. הם העומדים על הפקודים. פקודים הם הפרטים. וכח הראשים בא ע"י הפרטים. כלל הצריך לפרט. וכן במד' הרימותי בחור מעם. עכ"ז כתיב מעם. כי גם התרוממות מרע"ה הי' בכח כללות ישראל. וז"ש רש"י דברי כבושין כו'. כי בנ"י הי' להם קצת שפלות שלא זכו לעמוד במדריגתם. והשיב השי"ת להם כי התרוממת מרע"ה הוא בעד כללות ישראל:
3