שפת אמת, במדבר, בלק א׳Sefat Emet, Numbers, Balak 1
א׳תרל"א
1
ב׳ב"ה פ' בלק
2
ג׳במשנה מי שיש בו ג' דברים הללו מתלמידיו של א"א ע"ה עין טובה רוח נמוכה נפש שפלה כו' ולהיפוך בלעם הרשע כו' מה בין תלמידיו כו' תלמידי א"א אוכלין בעוה"ז ונוחלין לעוה"ב שנאמר להנחיל אוהבי יש ותלמידי בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת כו'. ומהו שם תלמידי בלעם. כי מה נלמד ממנו. ומדות רעות הללו עין רעה ורוח גבוהה כו' יוכל למצוא כל שוטה בלי לימוד. אך כי גם הרשעים מכניעים עצמם והרי אמר אם יתן לי כו' מלא ביתו כו' לא אוכל לעבור כו' ומזה עצמו נלמד שהי' נפש רחבה. כי זה נחשב אצלו לחשיבות להקב"ה מה שהוא מכניע עצמו אף שהוא חשוב מאוד. וכל ההכנעה שלו רק כדי לבוא למדריגה מה להתגאות אח"כ וז"ש נופל וגלוי עינים שע"י ההכנעה בא למדרגתו. אבל הצדיקים נפש שפלה שאין מבקשים רק להיות דבוק בחי החיים לידע תמיד שאין חיות לשום ברי' רק כח ה'. כגרזן ביד החוצב. וכל פעולה יהי' דבוק בכח הפנימיות. ומסיים מה בין תלמידיו כו' ופי' הבעש"ט אוכלין בעוה"ז ובזה עצמו נוחלין לעוה"ב מלשון נחל שממשיכין חיות השי"ת גם לעניני עוה"ז ע"ש. כי באמת עוה"ז דומה לפרוזדור כי עוה"ב למעלה מהשגה ואיך יוכל אדם לגשת לזה רק ע"י שמקרב עניני עוה"ז להקדושה זוכה שיתגלו לו עניני עוה"ב כי ב' אלו העולמות תלוין זה בזה. עוה"ז נעלם הקדושה ע"י התאוות וקליפות. ועוה"ב נעלם ע"י שמאין תמצא ונעלמת מכל. אך מי שמוציא הארה הגנוזה בתוך ההעלם שבעוה"ז. זוכה שיתגלה לו ההעלם שבעוה"ב ג"כ. וז"ש להנחיל אוהבי יש שזוכה לראות בבחי' אין כאילו הי' ממשות [וזה כל ענין הבריאה יש מאין שמקודם הי' רק אין. והש"י ע"י העשרה מאמרות שבתורה ברא העולם. באורייתא ברא קוב"ה עלמא. שפנימיות העולם הוא בחי' אין באמת כנ"ל] וזהו שעוה"ז כפרוזדור כו'. וזה לימוד אאע"ה להמשיך כל העשי' אחר חיות הפנימיות וממילא עין טובה כו' כיון שהכל כח הש"י בלבד. ולהיפוך לימוד בלעם הרשע שאף הכנעה לצורך גיאות. וז"ש לגרמייהו עבדין להיות לו מדרגה והתנשאות. ועי"ז יורש גיהנם ג"כ היפוך הנ"ל שאף שהי' לו קצת מדרגה בקדושה שהרי הי' נביא. רק ע"י שהמשיך החטאים בתוך קצת מעש"ט שהיו לו. עי"ז הכניס הרע לתוך הטוב ויורש גיהנם כנ"ל:
3