שפת אמת, במדבר, בלק י״זSefat Emet, Numbers, Balak 17
א׳תר"נ
1
ב׳בפסוק הנה כסה את עין הארץ. דאיתא בזוה"ק בלק הי' כוחו בעשי' ובלעם בדיבור. דכמו שיש בקדושה בחי' מחשבה דיבור ומעשה. כמו כן בסט"א זה לעומת זה שהיו רשעים גדולים באלה הג' כחות. וגם מ"ש רז"ל מי שיש בו ג' דברים הללו עין טובה רוח נמוכה נפש שפלה מתלמידיו של אאע"ה. הוא ג"כ בחי' הנ"ל. כי עין טובה הוא בחי' מחשבה ורוח ממללא ונפש בעשי'. והם בחינות נפש רוח נשמה. וכמו שהי' אאע"ה שורש כל הג' אבות. כמו כן להבדיל בלעם הרשע שורש הג' קליפות הנ"ל. וסיחון מלך חשבון שמעתי מפי מו"ז ז"ל שהוא עומד לבלבל מחשבות הקדושים ז"ש אשר יושב בחשבון ע"ש. וז"ש כסה כו' עין הארץ. לכן עמדו בלק ובלעם ימ"ש שלא יתקנו בנ"י בחי' הדיבור ומעשה ג"כ. ובנ"י נבראו לתקן אלה הג'. מעשה דיבור ומחשבה. ואז מתקרב האדם אל השורש ויכולה הנשמה להתגלות באדם בתיקון אלה הג'. ולכן תלמידיו של אאע"ה אוכלין בעוה"ז ונוחלין לעוה"ב. פי' שיכולין לקבל השפע בעוה"ז להיות דבוק בשורש. ובשבת מתקיים זאת בישראל שהוא מעין עוה"ב. וזהו רמז הג' סעודות אוכלין בעוה"ז ונוחלין לעוה"ב. כי הם מול הג' תקונים נפש רוח נשמה. מעשה דיבור ומחשבה כנ"ל. ובימי המעשה העבודה לברר אלה הג' והשבת הוא להודיע מה בין תלמידיו של אאע"ה כנ"ל:
2
ג׳במדרש הצור תמים פעלו כו' שלא יהי' להם פתחון פה כו'. עוד שם טוב פת חריבה ושלוה בה כו'. הענין הוא שהקב"ה רצה להראות כי בנ"י הם מיוחדים להנבואה. כי הנביא הוא להוציא מכח אל הפועל כל עבודת הציבור להעלות מעשיהם עד השורש לעשות פירות. והוא מלשון ניב שפתים וכמ"ש נביא מקרבך כו'. וכמו שבאדם בפרט שלימות הדיבור תלוי בתיקון כל המעשים כך יוכל להוציא מפיו דברי אלקים חיים כל אחד לפי מה שהוא. כן בכלל הנביא הוא הבל פיהן של כלל ישראל. ובאמת חסר לנו כח הנבואה בגלות כי בנ"י צריכין אל הנביאים וע"ז מתאוננים אותותינו לא ראינו אין עוד נביא כו'. אבל לאוה"ע אדרבא אינם ראוים אל השלימות וכשהי' להם נביא היו מעשיהם פגומים הרבה יותר. והיו רוצין לעקור את הכל. וכשאין מעשיהם מתעלין כ"כ נוח להם ונוח לעולם כמ"ש במד' נוח להם להיות סומין ע"ש. ובנ"י הם בעצם שייכים אל השלימות. והרמז פת חריבה הוא בגלות שאין לנו נביאים וביהמ"ק. ואעפ"י כן האמונה מאירה בישראל וצדיק באמונתו יחי' ויש להם דביקות בשורש אפלו כשנחסר להם הנבואה השייכה להם. והאומות להיפוך. אפילו שהי' להם הנבואה שהיא יתירה למעלה מהשייך להם לא היו באין אל השלימות ואדרבא הוסיפו להרע. וזהו טוב פת חריבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב:
3