שפת אמת, במדבר, במדבר י״גSefat Emet, Numbers, Bamidbar 13
א׳תרמ"ג
1
ב׳במדרש נרננה בישועתך כו' נתאוו בנ"י לדגלים כמלאכי השרת כו'. ענין הדגלים למלאכים שהם נק' שלוחים שהנהגת העולם והטבע על ידיהם. וכמו כן בנ"י מיוחדים בעוה"ז לקבל השפעה הבאה משמים. המלאכים להשפעה מלמעלה למטה. ובנ"י להעלות התחתונים לעליונים. ולכן יש לכל אחד פעולה מיוחדת שזה ענין הדגל. אכן מקודם הוצרכו בנ"י לתקן את נפשותיהם. וכשנתישרו ועמדו על מקומם והכיר כל א' מקומו ושרשו. אז הכינו בנ"י עצמם לתקן כל התחתונים וזה נרננה בישועתך מה שנעשה עמהם על הים כו'. וגם אחר שנתקן החטא ע"י מלאכת המשכן ואח"כ בשם אלקינו נדגול:
2
ג׳ובמדרש יסובבנהו בדגלים יבוננהו בתורה כו'. הענין דיש ב' בחי' בעבודת האדם בפנימיות ובכח השפעה הבאה משמים כענין נשמה יתירה בשבת שע"ז נאמר ג"כ פורס סוכת שלום עלינו. וכמו כן יש מזה בכל יום בחי' ציצית ותפילין. נרננה בישועתך הרמז על תפילין שמביא שמחה כמ"ש בגמ' תפילין קמנחנא שהוא השגת הדעת במוח האדם. ובשם אלקינו נדגול הוא הטלית וציצית שהוא רמז להדגלים בד' כנפות. בכל כנף ג' חוטין. הרומזין על י"ב מיני השפעות היורדין משמים בחי' י"ב שבטים כמ"ש במ"א שזה רמז הי"ב בקשות שבתפילת שמ"ע. ועליהם חוט של תכלת שהוא רומז לכסא הכבוד כענין שכ' עומד על שנים עשר בקר והים עליהם כו'. ועל ב' אלו אומרים הראנו ה' חסדך כי הטלית הוא בחי' חסד יסובבנהו והוא בחי' מקיף רק וראיתם אותו. וישעך תתן לנו ממש הוא בחינת התפילין שכתוב בהם וקשרתם שהיא הארה הנכנסת בנו ממש כנ"ל:
3
ד׳במדרש בני לוי שקירבו עצמם לי כו'. כבר כ' בשם מו"ז בענין ויאספו אליו בני לוי. כי הגם שהי' בודאי כמה בבנ"י שלא חטאו רק שלא הי' להם הכח ע"י החטא שנעשה בישראל להכניס עצמם בשם מי לה' אלי עכ"ד. ובני לוי שהי' בהם דביקות עצום שע"ז נקראו בני לוי לא נתרשל ידם על ידי החטא. וכענין שכ' על כל פשעים תכסה אהבה זה הוא בהאדם עצמו ג"כ כפי אהבה ותשוקה שבו להשי"ת אינו מתפעל ע"י קצת שפלות שבו והאהבה מכסה החסרונות וזה סימן שהוא בכלל מי לה' כו':
4
ה׳ובמדרש אל תתהדר לפני מלך הממעיט כבוד עצמו ומרבה כבוד שמים כבוד שמים מתרבה וכבודו מתרבה כו' ללמדך שאין גבהות לפני המקום כו'. ביאור הענין כי איך יכול בן אדם להרבות ולמעט ח"ו בכבוד שמים. אך ורק ע"י השפלות ומיעוט כבוד עצמו דאיתא בגסות אין אני והוא יכולין כו' והקב"ה מסלק כביכול את כבודו למטה ע"י גיאות בני אדם. ולזה אין שיעור כי מי הוא שלא יהי' בו גסות כפי רוב הכנעה שצריך האדם להיות לפני הבורא ית'. לכן לפי רוב מיעוט כבוד עצמו מרבה כבוד שמים. וז"ש שאין גבהות לפני המקום. ומה קמ"ל. רק שא"י לעבוד לפניו להרבות כבודו ית' בכח האדם ומדרגותיו רק בכח השפלה ומיעוט כבודו. ולא בבחי' גבהות ורוב עבודה כנ"ל. ולכן לא חשב המד' מרבה כבוד שמים וכבוד עצמו. כי זה לא יוכל להיות. רק ע"י מיעוט כבוד עצמו מרבה כבוד שמים. ואז ממילא כבודו מתרבה ע"י שגרם במיעוט כבודו כבוד שמים יכול גם כבודו להתרבות כנ"ל. וז"ש אל תתהדר לפני מלך:
5