שפת אמת, במדבר, במדבר כ״גSefat Emet, Numbers, Bamidbar 23
א׳תרנ"ג
1
ב׳במדרש הביאני אל בית היין ע' אומות ודגלו עלי אהבה בנ"י נתאוו לדגלים במתן תורה ע"ש. כי נשמתן של בנ"י נשתלחו בעוה"ז בין האומות והם כאן במקרה כדי לחבבם. כי האומות בעוה"ז בעצם ובנ"י במקרה ולכן כשנתגלה להם הקב"ה בהר סיני וחזרו להתדבק בנשמתם העליונה כמ"ש נפשי יצאה בדברו לא רצו לחזור לעוה"ז כדאיתא במד' שהתורה החזירה נשמתן של ישראל באומרה יש לך עושה שמחה והורג אנשי ביתו וע"ז כ' תורת ה' תמימה משיבת נפש ע"ש. פי' כי ע"י התורה יש להנפש הארת הנשמה גם בעוה"ז וזה הנחמה לנפשות בני ישראל. ולכן ניתן להם הדגלים כמ"ש ימלא כו' כל משאלותיך. כי עיקר משאלות האדם בעוה"ז לידע על מה נברא. ומה תיקון עמידתו בעוה"ז. כמו מלאכי השרת שכל אחד מכיר את מקומו ומשמרתו. ובעוה"ז אי אפשר לידע רק כהולך בחושך. רק ע"י אור תורה ניתן להם הדגלים שהוא סימנים וציורים לדעת ולהבין כל א' שורש נשמתו. ובמד' נרננה בישועתך שעשית לנו במצרים כו' ע"ש. דזה הי' תכלית יציאת מצרים להיות לך לאלקים וזה נגמר עתה כשניתן להם המתנות ודגלים והעמיד כל א' על משמרתו ונגמרו להיות צבאות ה'. ואיתא במכילתא עזי כו' ויהי לי לישועה הי' לי ויהי לי ע"ש. פי' דכתיב ויושע ה' ביום ההוא כו' וירא ישראל כו' אז ישיר. כי בנ"י ראו אח"כ הישועה שזכו לה ע"י גלות מצרים והבינו כי כדאי לכנוס לצרה לזכות לישועת ה'. וזה נרננה בישועתך מזה שהשי"ת מושיע לנו כדאי להיות תמיד במיצר שהקב"ה מביא על האדם שהוא הכנה לישועה. וכ"כ ממית ומחי' ומצמיח ישועה. וכ"כ ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו כו'. פי' כיון שהשי"ת המושיע לנו אין לנו ליבוש בכל גלות ובכל צרה כי הוא הכנה לישועה. והוא השאלה ששואלין לאדם צפית לישועה כי ישראל עם נושע בה' יש להם להבין כי לעולם הקב"ה מושיע לישראל. וכל תהלוכותינו אפילו בעת צרה הוא להיות ממנה יושע. וע"י שקיבלו בנ"י הגלות באהבה כי הגלות הוא פיזור ופירוד משורש האדם ומקומו וזכו עי"ז אח"כ להיות נגאלים ולהתגלות להם שורשם ומקומם וזה הי' בדגלים כמ"ש. וז"ש ע"י שהביאני בין ע' אומות ודגלו עלי אהבה:
2