שפת אמת, במדבר, בהעלותך י״גSefat Emet, Numbers, Beha'alotcha 13
א׳תרמ"ד
1
ב׳במדרש בהעלותך את הנרות לא לאורה צריך רק לזכותכם. פי' מו"ז ז"ל כי הכוונה שמה שיש להקב"ה נחת רוח ממעשה הצדיקים שנק' אור כמ"ש במד' יהי אור זהו מעשיהם של צדיקים שהם מבררים האמת וזהו נקרא בוקר ואור מה שרואין להבדיל בין האמת והשקר. גם זה הוא בעבור שהקב"ה רצה כך שיהיו תחתונים עושים רצונו ושיהי' לו מזה נחת רוח כו'. וביאור הענין עפ"י הפסוק יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך. וכ"כ מקודם והארץ היתה תהו אח"כ יהי אור ודרשו חז"ל היתה תהו מעשיהן של רשעים יהי אור מעשיהן של צדיקים. וכן ויהי ערב ויהי בוקר היינו שהערב הכנה להבוקר שכל מה שברא הקב"ה בעוה"ז להיות נכסה כבודו ית' ושיהי' לצדיקים יגיעה וטורח לברר האמת כדי שיהי' לו כביכול נ"ר ממעשה הצדיקים כענין המשנה כדי ליתן שכר טוב כו'. וזהו הרמז של המדרש בעינים בראתי לבן ושחור ואין אתה רואה רק מהשחור. רמז להנ"ל שכל ההארות שהצדיקים זוכין רק מכח החושך וההסתר שיש בעולם. ועי"ז זוכין לאורה גדולה. ואמר יגדיל תורה כו' דכתיב נר מצוה ותורה אור וכ' במ"א באורך. והענין הוא דשורש התורה הוא גבוה מאוד וכמו שיזכו בני ישראל לעתיד כמ"ש במד' לעתיד אני מאיר לכם אורה גדולה. וזהו דרך המיוחד לצדיקים דכתיב ואורח צדיקים כו' עד נכון היום. אבל הקב"ה הרבה תורה ומצות כמ"ש בזוה"ק נשא שע"ז כתיב כל ארחות ה' חסד ואמת תרי"ג אורחין דאורייתא. פי' שכל המצות הם עיטין טבין. והיינו שברא העולם בזה האופן שהוא עלמא דשיקרא וצריכין לסיוע של תרי"ג מצות לתקן כל האברים וכל הימים. ולהמשיך הארת התורה בדרכים שלמטה. כי כל מה שגבוה יותר היא באחדות יותר. ולכן נקראת התורה בגמ' פרשת דרכים ע"ש בגמ' דסוטה ע"פ תורה אור. וז"ש יגדיל תורה. וכל זה לזכותכם כמ"ש חסד ואמת כדי לתקן אלה המקומות החשכים ולהוציא יקר מזולל שעי"ז מתקרבין הגרים וחסידי אומות העולם כמ"ש במד' ע"ז והלכו גוים לאורך כו' כי דרכים הללו לעתיד יהיו נשארים מתוקנים בעבור האומות כפי מה שיזכו. אבל בנ"י יתעלו לאחדות האמת. ובהעלותך את הנרות הוא התקשרות התרי"ג אורחין באורח המיוחד. ויתכן לרמוז את הנרות שגם החושך וההסתר בעצמו מתעלה ע"י העלאת הנרות. והרמז לתיקון הגוף שהוא המלבוש המסתיר הארת הנשמה וכפי תיקון הנשמה מתעלה גם הגוף:
2
ג׳בענין קברות התאוה שאמרו זכרנו את הגדה כו' נאכל במצרים חנם דרשו חז"ל מן המצות ותימה לחשוד דור דעה כזה להיות חלילה פורקי עול מצות. ויתכן לפרש כי אדרבה מזה שעלתה על לבם הרהורי תאוה ממה שהיו במצרים בלי עול מצות. על זה הי' כל התלונה שלהם. ובודאי המקומות שעברו בנ"י במדבר המה מקומות מסוכנים מאוד כמ"ש במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון. ואם לא היו הדור ההוא מתקנים המקומות הי' פגם לדורות. ויתכן שלכן הקדים הכתוב תפלת מרע"ה בנסוע הארון כו'. להודיע כי הי' במסעות מלחמות גדולות כמ"ש וינוסו משנאיך היינו הסט"א שמביאין לאדם לשנוא מצות ה' וחוקותיו. ונק' המקום קברות התאוה. ואם רק על העונש הלא בכ"מ שם המקום הוא על שם השבח של המקום. רק הפי' שתקנו התאוה ובעבור שהיו מוכנים לתקן זה השורש הי' בהכרח קצת נכשלים שם. כאשר שמעתי כזה מפי מו"ז ז"ל בענין שמשון הגבור לאשר הי' מיוחד לתקן עריות הי' נכשל קצת כי הי' צריך להכניס עצמו במקומות מסוכנים. ואותו הדור שהיו מרוחקין מאוד מן הטבע לכן כל שהרגישו קצת תאוה התאוננו זכרנו את הדגה כו' חנם כו' ולא היו יכולין לסבול הרהור של פריקות עול כנ"ל. וכן אח"כ באו לחצרות בחי' תיקון הקנאה ונכשל קרח בקנאתו על אהרן הכהן. ואח"כ במדבר פארן תיקון הכבוד. ולכן נכשלו המרגלים באמרם היינו כחגבים. וכדאיתא שם לא נזכה למהוי רישין. והגם כי בודאי לא כפשוטו חמדו להם כבוד רק כיון שהי' שם שורש מדה רעה של הכבוד היו נכשלים באיזה הרהור מזה. והם הג' דברים קנאה תאוה כבוד שמוציאין האדם מן העולם:
3