שפת אמת, במדבר, בהעלותך ז׳Sefat Emet, Numbers, Beha'alotcha 7
א׳תרל"ח
1
ב׳אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. וקשה ששת הנרות הול"ל. אבל ביאור הענין עפ"י דברי המדרש במשל למלך שהזמינו הדיוט לסעודה. וכשבא המלך הטמין כלי הדיוטות שלו ופסל המלך כלי מלכות להשתמש רק בכלי הדיוטות ע"ש. היינו דכתיב אל מול פני המנורה שהיא מנורה העליונה. שכל המצות הם רמזים למה שלמעלה. לכן נק' פני המנורה שהוא הפנימיות של מנורה שבמשכן. ואעפ"כ יאירו שבעת הנרות. אף שאין דמיון אור זה לגבי אור שלמעלה רק שהמלך פוסל כלי מלכות להשתמש בכלי הדיוטות. ובאמת עי"ז הבושה שנתבייש והטמין כליו עי"ז זכה שיתקבלו כליו להמלך. כי בודאי האדם אחר כל הכנות צריך לבוא לידי בושה וביטול הזה. ואז יש למעשיו מקום לעלות לפני המלך. נמצא כל ההארה ע"י שהוא מול פני המנורה הנ"ל. והבן. ומו"ז ז"ל פי' פני המנורה זו שבת שששת ימי המעשה פונים אל השבת קמי שבתא ובתר שבתא כו'. כי שבת הוא פנימיות כל ימי המעשה. ואיתא ירא שבת ירא בשת. כי ע"י הבושה שבא לאדם בבוא השבת ויודע כי מעשיו צריכין לעלות לקבל פני השכינה. שזה ענין השבת. החזרת כל דבר למקומו ושירשו. וע"י הבושה יכולין לעלות באמת כנ"ל. והוא מעין עוה"ב. כי גם אחר המיתה שהאדם אז בעלמא דקשוט אז חל בושה באמת על האדם. אף צדיק גמור שמעשיו מקובלים לפני הבורא ית' אבל הוא כלי הדיוטות כו'. וע"י הבושה מתקבלין כנ"ל בהמשל. ומעין זה בש"ק. וגם בכל מצוה אחר כל פעילת האדם בבוא לידי גמר המעשה או התפלה צריך לחול על האדם בושה ואז מעשיו מקובלים כנ"ל:
2
ג׳במדרש אספם לי שבעים איש הה"ד הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדם כו'. דכתיב לא אוכל אנכי לבדי כו' וכי אמר כן מרע"ה כדי להקל טורח עצמו ח"ו. אבל הענין הוא שמרע"ה הי' הנהגתו באחדות גמור וכמ"ש ויהי בישורון מלך דקאי על משה בהתאסף כו'. וכשהי' חטא בישראל נפרד האחדות ולכן לא נמשכו אחר הנהגת מרע"ה כי נפלו ממדריגה זו. ולכן נאמר אספם לי שבעים איש. אף כי מרע"ה אמר רק לא אוכל לבדי ולמה הוצרך שבעים איש. אבל באמת נמסרו בנ"י עתם למדרגם אחרת והיא הנהגת שבעים איש. דיש הנהגה באחדות ממש. ויש הנהגה על ידי קיבוץ הפרטים לעשות מהם אחדות. וזם ענין שבעים איש שנעשם מהריבוי אחדות. לכן נאמר איש לשון יחיד. והוא ענין תורה שבע"פ שמרע"ה הי' ענין תורה שבכתב אחדות ממש וע"ז נרמז הבונה בשמים כו'. שמרע"ה הי' איש אלקים והוריד תורה משמים לארץ. ואגודתו על ארץ יסדה הוא תורה שבע"פ התחברות הפרטים לעשות מהם אחדות כנ"ל. וזה שבעים איש כנ"ל. ועתם התחילו בנ"י להיות במדריגת באי הארץ שהוא ענין תורה שבע"פ כנ"ל:
3