שפת אמת, במדבר, בהעלותך ח׳Sefat Emet, Numbers, Beha'alotcha 8
א׳תרל"ט
1
ב׳בעזה"י בהעלותך
2
ג׳במדרש ה' חפץ כו' יגדיל תורה ויאדיר כו' דכתיב נר מצוה ותורה אור כי התורה היא עץ חיים והמצות הם הענפים שמתפשטין ממנו. והתפשטות הארת התורה עד אין תכלית עד שגם עלהו לא יבול דרשו חז"ל שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד. פי' שהתורה יש לה כח להמשיך הקדושה בכל המקומות. שכן עשה השי"ת להיות משתלשל הכל בכח התורה. וז"ש יגדיל תורה ולא עוד אלא שלפי רוב ההתפשטות כך מתחזק ומתעלה שורש התורה אף שהוא מאוד נעלה עכ"ז לפי רוב התרחבו למטם כך מתחזק השורש. וז"ש ויאדיר. וז"ש הכתוב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. כי פני המנורה היא התורה שהיא פנימיות המצות שנקראו נרות וכמ"ש במד' המשל שאין המלך מבייש כלי הדיוטות מי בז ליום קטנות כו' שמקטנות זה מתעלה גם השורש. ולאשר כבר כתבתי במ"א מזה וממיעוט פנאי ג"כ. קצרתי. והמשכיל יבין תוכן הענין:
3
ד׳במדרש אספה לי שבעים איש הבונה בשמים כו' ואגודתו על ארץ יסדה משל לבנין ע"ג ספינות קשורות כו'. פי' שורש התורה הוא אחדות ממש והוא מדריגת מרע"ה. ונק' גוף הבנין שא"י להתפרד ובשמים שהוא אחדות אחד אש ומים כן התורה נמשלת לאש ולמים. אבל למטה מתפרדין הענפים וצריכין לאגוד אותם על ארץ שזה היסוד וקיום שורש האילן גם למעלה שיוכל השורש לעמוד על היסוד למטה כי בל"ז ח"ו נסתר השורש ואין התחתונים יכולין לאחוז בו כלל. ז"ש ואגודתו כו'. וכמו כן בשבת שמתאחדין כל הברואים שורה עליו ברכה ז"ש וינח ביום השביעי על כן ברך כו'. פי' מנוחה הוא חיבור הכל להיות דבר שלם ועי"ז הוא כלי מחזיק ברכה והוא יסוד ובסיס וכן להיות שורה עליו הברכה וז"ש על כן ברך. [כ'ן' הוא ע' שהוא אספה לי ע' איש] ומרע"ה ראה שאין בנ"י נמשכין אחר בחי' עליונה שרצה להנהיגם שהרי מן בזכות משה וכיון שמאסו בזה המאכל הוצרך להיות בחי' ואגודתו ע"י ע' איש כנ"ל:
4