שפת אמת, במדבר, חקת י״אSefat Emet, Numbers, Chukat 11
א׳תרמ"א - תרמ"ב
1
ב׳זאת חקת התורה במדרש מי יתן טהור מטמא לא אחד כו'. עפ"י מ"ש כבר כי יש בחי' קדוש וטהור. וקודם החטא הי' בנ"י כולם קדושים כמ"ש וקדשתם היום ומחר כו' ואחר החטא הי' הנהגת בנ"י בבחינת הטהרה ושם יש בירור הטהור מטמא. והם ב' מדריגות כי קודש הי' בחי' מרע"ה אספקלריא המאירה ובש"ק זוכין בנ"י גם עתה לקדושה כמ"ש קודש היא לכם לכן א"צ בירורים בשבת. ומחזירין לבנ"י הכתרים שהיו להם בעת קבלת התורה קודם החטא. ובימי המעשה צריך להיות התיקון ע"י הטהרה וזוכין לתורה ע"י הבירור טהור מטמא כי מקודם הי' לבני ישראל דביקות בעיקר התורה שהוא קודש בחי' מרע"ה תורה שבכתב, אח"כ כתי' חקת התורה והוא שזוכין להתורה על ידי הטהרה. לכן תלה הכ' התורה בהטהרה כמ"ש זאת חקת התורה זאת התורה אדם כו' להודיע כי זוכין להתורה ע"י הטהרה והבירור. וזה הי' חטאו של קרח שאמר כל העדה כולם קדושים ולא ידע כי נפלו אח"כ ממדריגה זו שהי' להם בסיני שכולם שמעו אנכי כו'. אבל לא נשארנו בבחי' הזו. עכ"ז בא הכתוב לומר כי הכל אחדות אחד הקדושה והטהרה. ז"ש לא אחד. וכ' ויקחו אליך לחבר בחי' זו לתורה שבכתב דרגא דמשה לכן נכתב עתה פרשה זו התחברות מדריגת דור המדבר למדריגת באי הארץ:
2
ג׳עוד בפרשה זו והב בסופה כו' הנחלים ארנון. פי' חז"ל מקיש ניסי ארנון לניסי הים דבשניהם אמרו שירה רק שירת הים הי' אספקלריא המאירה וכן הי' הנס מפורש כמ"ש וירא ישראל כו' מצרים מת. ופרשנו שם שזכו לראות מפלת הרשעים ובכאן הי' נסתר הנס רק שאח"כ הראה להם הבאר הנסים כו'. וגם השירה בבחי' הסתר לכן לא נזכר בה מרע"ה כי הוא בחי' אספקלריא המאירה עכ"ז שני הבחי' הם אחדות אחד והקישן הכתוב. ופרשנו עוד כי זה הי' ע"י שנתגלו בנ"י במיתת אהרן לכן לא הי' יכול להיות הנס בהתגלות. וכשהענן הי' מכסה את בני ישראל ולא היו יכולין הרשעים להסתכל היו הנסים נגלים לבנ"י. ועי"ז הי' הארה מבחוץ לכל העולם כדאיתא ששירת הים כולל כל הזמנים וכל הדברים וכתי' שמעו עמים ירגזון כו' נבהלו אלופי אדום כו' שהי' התעוררות לכולם. ועמ"ש בפ' בלק:
3
ד׳עוד לפ' הנ"ל. כי שירת הים הי' הכנה לקבלת התורה שבכתב. ולכן הי' מרע"ה העיקר. ושירה זו הי' הכנה לבחי' ארץ ישראל ותורה שבע"פ, והוא עצמו פי' פי הבאר שיש כח בבנ"י לפתוח מעין התורה שע"ז נאמר וחיי עולם נטע בתוכנו. ואיתא שפי הבאר נברא בע"ש ביה"ש ומו"ז ז"ל אמר שע"ז נאמר ששת ימי המעשה יהי' סגור וביום השבת יפתח, והאמת שבש"ק יש עלי' לכל העולמות. אבל בנפש האדם בעצמו ג"כ יש הארה יתירה בשבת קודש וזה בחי' נשמה יתירה דהעיקר הוא הדיבור כמ"ש ויהי כו' לנפש חי' ומתרגמינן לרוח ממללא לכן כתיב ודבר דבר שלא יהא דבורך בשבת כדבורך בחול. כי לעולם צריכין לשמור הפה ע"י שהוא כלי נברא לתורה ותפלה. ובש"ק שיש הכנה יתירה לחדש דברי תורה בחי' פי הבאר הנ"ל המעין שיש בכל לב איש ישראל. ובש"ק נפתח אותו המעין לכן [* צריכין] לשמור הפה ביותר בש"ק:
4
ה׳בפסוק ויראו כל העדה כי גוע אהרן ודרשו חז"ל וייראו כדר"ל מה שמע הכנעני שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וסבר שניתן רשות להלחם בישראל. נראה כי העננים היו שמירה לבנ"י דהג' מתנות שנתן לנו הקב"ה מן בזכות משה כו'. הם אכילה שתי' לוי'. והנה לוי' הוא חיבה יתירה ואות אהבה. וע"י שסתם דרכים מסוכנים צריכין לוי'. ובנ"י במדבר שהיו עוסקים במלחמת ה' כביכול וה' הולך לפניהם כו'. ובאמת בכל איש ישראל שנשתלח בעוה"ז שהוא מקום סכנה הולך עמו עזר עליון. כי מכל המתנות שנתן השי"ת לאבותינו נשאר לנו הארות רק שאינם יכולין להתגלות בפועל ממש כמו שהי' בדור המדבר. וע"י המצות שנתן לנו הקב"ה יכולין למצוא אלה ההארות. וכמ"ש במ"א במצות תפילין וציצית. שהם בחי' הארה פנימיות שהוא דעת התורה ע"י התפילין והארה המקפת לאדם לשמור אותו והוא על ידי מצות ציצית. והם בחי' משה ואהרן כו'. ויתכן שעי"ז זכה אהרן לבגדי כהונה שהוא הי' המכין בחי' המלבוש לנפשות בנ"י שהוא תיקון הגוף כמ"ש במ"א:
5