שפת אמת, במדבר, חקת ט״זSefat Emet, Numbers, Chukat 16
א׳תרמ"ח
1
ב׳בענין השירה עלי באר ענו לה דחז"ל דרשו את והב בסופה אהבה בסופה. כי בכל מלחמות ה' שהאדם לוחם עם הסט"א לשם שמים זוכה אח"כ למנוחה. והוא ענין מנוחת השבת אחר ימי המעשה שהם בחי' עבודה ומלחמה לברר האמת מתערובות הסט"א ובשבת אהבה בסופה. וכן הי' במצרים מלחמת ה' הכנה לקבלת התורה כדאיתא במד' שמות ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לבנ"י וכולם ע"י יסורים. ויסורי המדבר היו הכנה לארץ ישראל ונתקיים אהבה בסופה בזו השירה כמו שהי' השירה בקריעת י"ס אחר גלות מצרים. ושירת הים הי' הכנה לתורה שבכתב בחי' משה רבינו ע"ה תורה ולחם מן השמים. ושירה זו הכנה לתורה שבע"פ שנקראת באר והיא בחי' התורה שנמצא בתחתונים. שיש תורה שזוכין להמשיך מן השמים ויש שזוכין למצוא תורה הגנוזה למטה וזה חפירת הבאר ע"י יגיעה ומלחמה עם הסט"א ובסופה כתיב עלי באר אחר שנתעורר בחי' הקדושה הגנוזה. ויש לכל בנ"י חלק בבאר זו כמ"ש חפרוה כו' כרוה כו'. במשענותם הוא דורות השפלים כדאיתא בגמ' בא חבקוק והעמידן על א' וצדיק באמונתו יחי'. ובש"ק מתעורר כל הג' מתנות. מן באר ענני הכבוד. והם ג' סעודות בשבת. כי בליל שבת קודש הוא חקל תפוחין וכתי' והנה באר בשדה כמ"ש חז"ל פי הבאר נברא בע"ש ביה"ש. וביומא דשבתא ישמח משה הוא בחי' לחם מן השמים ובמנחה בחי' ענני כבוד שהם כוללים כל הששה קצוות שהיו עננים מקיפין אותם. המן מן השמים ובאר מן הארץ ועננים באמצע:
2
ג׳בענין מלחמת עוג אל תירא אותו. דאיתא בגמ' הרואה אבן שביקש עוג לזרוק צריך לברך. ע"ש עקר טורא בר תלתא פרסא. דאיתא אבנים נק' אותיות. וכמו שיש אתוון דקדושה כן זה לעומת זה. ומאחר שנשבע השי"ת לג' אבות לתת לנו ארץ ישראל כן והאבן גדולה עפ"י הבאר כדאיתא במד' יצה"ר נק' אבן והתורה נק' אבן כו'. כי כח היצה"ר הוא ג"כ מגזירת עליון כמ"ש חז"ל בפסוק הוא אמר ויהי. וכ"כ אבן אופל וצלמות. לכן היו סיחון ועוג שומרים. ארץ כנעני. ומרע"ה בזכות התורה גבר אותם כמ"ש אבנים שחקו מים אם אבן הוא נימוח וזה אל תירא אותו. הוא אות ורשימה שיש בו. ועיין זוה"ק בידך נתתי בכח התורה כנ"ל. וזה שרמזו חז"ל בפסוק שיני רשעים שברת. שהאבן נשבר ושבר גם פיו ושיניו. ובמ"א כתבתי עוד מזה שהי' בזה ישועה לכל הדורות לכן נתירא בחיר שבנביאים וכאן קצרתי:
3