שפת אמת, במדבר, חקת כ״בSefat Emet, Numbers, Chukat 22
א׳תרנ"ו
1
ב׳בפסוק המה מי מריבה. דיש מי מנוחות בחי' שבת מנוחה והוא הבאר שנקרא רחובות ויש מי מריבה כענין הבארות שנקראו עשק ושטנה. ומרע"ה הי' למעלה בחי' מי מנוחות ולכן לא הי' יכול להשפיל עצמו למי מריבה וז"ש להקדישני במים לעיניהם כפי מדריגתם. כי עתה התחיל הדור של כניסת הארץ ומלחמת ז' אמות. ואיתא אלו לא שלחו מרגלים לא היו צריכין לכלי זיין כמ"ש באו ורשו את הארץ ע"ש ברש"י והיו נמשכין אחר מדריגת משה ואהרן והי' נכבש הארץ לפניהם בבחי' מנוחה ושלום. וזה ג"כ הענין שדרשו חז"ל וישמע הכנעני שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וסבר שניתן רשות להלחם בישראל. והנה הפסוק מסיים כי בא ישראל דרך האתרים. רק הכל ענין אחד כשהי' אהרן קיים לא היו צריכין למלחמה כי הוא עמוד השלום. וזה ענין ענני הכבוד רמז לדבר כבוד לאיש שבת מריב. ובאמת אהרן בחי' אהבת ה' וכשהיו ישראל בזו המדריגה לא הי' שום שייכות לאוה"ע להתקרב להם כי אהבת ה' רק לבנ"י כמ"ש אהבתי אתכם כו' ואוהב את יעקב. אבל כשנסתלק אהרן כתיב ויראו ויראו שהתחילו להשתמש במדת היראה. ובזה יש הסתכלות להלחם עמהם כי הכל צריכין ליראת אלקים. והתחיל הדרך מלחמה בחי' ימי המעשה. וזה הטעם כי בא כו' דרך האתרים. ובש"ק יש פריסת סוכת שלום וגם הארת משה רבינו ע"ה ונק' יום מנוחה:
2