שפת אמת, במדבר, חקת ט׳Sefat Emet, Numbers, Chukat 9
א׳תרל"ט
1
ב׳בפרשת זאת חקת התורה. ההפרש בין זאת התורה שהיא גוף התורה בשורש העליון וחקת התורה הוא דרך התורה והתפשטות הארת התורה בכל מקום. והנה אם כי השי"ת ברא עוה"ז בטבע. וסידור העולם עפ"י הטבע. עכ"ז נמצא בנסתר גם בעוה"ז ההנהגה שעפ"י התורה. ולאשר שעיקר סידור עוה"ז עפ"י הטבע לכן הוא כמו חוקה ואין מובן לאנשי עוה"ז איך יש זה התהפכות. וכן בלבות עובדי ה' שלפעמים איזה מצוה ודבר טוב מהפך לב האדם לטוב. ואלה הם הנהגות לעתים שמתגלה הנהגת העולם עפ"י התורה ונקרא חקת התורה כי באמת כל הבריאה ע"י התורה רק שמתלבש בצמצומים רבים עכ"ז נשאר חקיקות ורשימות מהארת התורה. ובאמת קודם החטא הי' בנ"י דביקין בשורש התורה בחי' מרע"ה כמ"ש וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. אכן אחר החטא שנפלו בנ"י ממדריגתם ניתן להם בחי' חקת התורה כנ"ל. בחי' טהור מטמא. והוא ע"י הרצון והשתוקקות יכולין לעורר רשימות שנשארו מבחי' הראשונה עד שיתדבקו בשורש התורה ממש. וז"ש באר חפרוה שרים הם שנקראו בני חורין כמ"ש חרות חירות והוא בחי' ראשונה שהי' בקבלת התורה. אח"כ כרוה נדיבי עם כו' הוא ע"י הרצון והנדיבות. במחוקק ע"י רשימה הנשאר כמש"ל. ולכן לא נזכר מרע"ה בשירה הזאת כי מדריגת מרע"ה למעלה מזה שלא הי' בכלל החטא רק בחי' זאת התורה ממש כנ"ל. וכמו כן לעולם בשבת קודש הוא יום מנוחה וחירות ונפתח הבאר. ונשאר רשימה על ימות החול שיכולין ע"י הנדיבות והרצון והשתוקקות להשבת. כמ"ש לזכור בכל יום השבת. עי"ז יכולין לעורר הרשימות גם בימי המעשה כנ"ל:
2
ג׳בפסוק וישלח משה מלאכים כו' אל מלך אדום כו'. כי כאשר תיקנו בנ"י את שלהם כמ"ש כל העדה עדה מוכנת רצו בנ"י לתקן גם את האומות כמו שהי' מוכן בשעת קבלת התורה לולי רשעתו של עמלק ימ"ש ועל ידי אותו הרשע באו אל החטא עד שנפלו ממדריגתם ועתה שחזרו ותיקנו הכל רצו להמשיך את כל הברואים אליו ית'. לכן בקשו נעברה נא כו' לא נעבור בשדה ובכרם כו' דרך המלך נלך כו'. פי' כי בנ"י יש להם מעלות רבות שנק' בנים למקום וכמ"ש חלק ה' עמו. אבל הבורא ית' מלכותו בכל משלה. ובחי' מלך הוא על כל הברואים כמ"ש מלך אלקים על גוים. ולכן אמרו כי בדרך המלך נלך כו' הכל כדי להמשיך גם אותם להבורא ית' והרשע ם מיאנו בזה ויט ישראל מעליו:
3
ד׳בפסוק יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבוא כו'. ויש להקשות ממ"נ אי לא הגיע זמנו להסתלק מן העולם וכי בעבור שלא יבוא חיסר השי"ת משנותיו והלא אמרו חז"ל שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום כו'. ואי הגיע זמנו אין צריך לטעם כי לא יבוא. אבל באמת זמנו של אדם הוא כשכבר פעל בעולם העבודה שנצרך לו לתקן ולקיים המצות השייכים אליו. ולכן ביקשו משה ואהרן לכנוס לא"י לקיים מצות התלוין שם ולכן אם הי' מוכן לכנוס לא היה זמנו להסתלק עדיין רק כי לא יבוא וממילא כבר שילם עבודתו כנ"ל:
4
ה׳בפסוק וישמע הכנעני כו' שמע שמת אהרן כו' אל תקרי ויראו אלא וייראו כו' כי אהרן תיקן את אשר כתי' פרעה אהרן לשמצה בקמיהם לכן חזר וכיסה אותם בענני כבוד. ופי' זה כי ודאי פנימיות בני ישראל לעולם במקומי עומד. אבל ע"י החטא נפגם בחי' החיצוניות שלהם והיו צריכין מכסה. ואיתא הוא עמלק ולבש עצמו לבושי כנעני דכ' ולאום מלאום יאמץ. ולכן ע"י שנחסר מבנ"י אותו המלבוש ופריסות ענני הכבוד להסתר בהם מע"ר של האומות וסט"א. כן לעומת זה הרויחו הרשעים התלבשות להסתיר עצמם בכח טומאה שלהם עד שביקשו להסתר מפני בנ"י. אך מרע"ה בתפלתו החזיר לבנ"י העננים כמ"ש בזוהר. וכמו כן בש"ק שיש בו פריסת סוכת שלום הנ"ל. נשארה הסט"א בלי לבוש. ולכך כולהו ערקין ומתעברין מינה כו':
5