שפת אמת, במדבר, קרח כ׳Sefat Emet, Numbers, Korach 20
א׳תרנ"ה
1
ב׳נסמך ויקח קרח לפרשת ציצית שלמעלה. דאיתא עינו הטעתו. ובשם הרב הק' מלובלין אמרו להוכיח מכאן כי גם רוח הקודש יכול להזיק לאדם שאינו שומר עצמו כראוי. כי מצות ציצית על שם הסתכלות כמ"ש רש"י ובודאי המצוה מפקח עיני האדם ולכן כתיב מיד ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ב' לבבות וב' עינים כמ"ש בפרשה הקודמת וקרח לקח לו ביותר זה ההסתכלות ונכשל בו:
2
ג׳איתא בגמרא יעקב ביקש רחמים שלא יזכר שמו בקהלם אל תחד כבודי. כי הנה התורה תלויה בהתאספות בנ"י כמ"ש הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי וכתיב מורשה קהלת יעקב. ומצינו שגם כל שבט בפ"ע נק' קהל. ויש קהלת יעקב שהוא כלל כל בנ"י. והם בחי' שבת וחודש. כי בכל חודש יש התאספות בכח שבט מיוחד ובשבת קודש בחי' קהלת יעקב. לכן בשבת וחודש יפתח. ולכן ניתנה תורה בשבת שהיא זמן קהלה כנ"ל. ויעקב אבינו בקש שלא יהי' לשבט לוי קהילה בפ"ע. וז"ש אל תחד כבודי. והטעם כי באפם הרגו איש כי הם מתיחסים לבחי' הדין כידוע ולכן אחלקם ביעקב ולכן נעשה מהם כהנים ולוים לעבוד עבודת המקדש בכלל כל ישראל לא לעצמם וז"ש להם משה רב לכם בני לוי:
3