שפת אמת, במדבר, קרח כ״בSefat Emet, Numbers, Korach 22
א׳תרנ"ז
1
ב׳ויקח קרח כו' איתא צדי"ק כתמ"ר יפר"ח ס"ת קרח. מדת הצדיק להפריח במעשים טובים מלמטה למעלה והוא מדת הלוים. אבל מדת החסיד הוא לזכות לסייעתא דשמיא להמשיך חסדים מלמעלה למטה וע"ז כתיב אח"כ שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו. וכמ"ש באהרן מטהו יפרח. עוד ינובון בשיבה כי הלוים נפסלין בשנים כי כחם נחלש כמ"ש בזוה"ק בהעלותך. והכהן דהוא בחסד עליון הוא בכל זמן ובכל מקום. ובאמת זהו בחי' השבת שנק' מתנה טובה והוא בחי' שלום. כמ"ש בזוה"ק כי עוה"ז מחוסר השלימות כמ"ש במ"א וכתיב אין צדיק בארץ כו' ולא יחטא כי בעוה"ז נמצא החסרון. אך החסיד שזוכה לסייעתא דשמיא ניצול מכל חטא כמ"ש רגלי חסידיו ישמור. ולא יעזוב כו' חסידיו לעולם נשמרו. ומדת הלוי הוא בכח עצמותו כמ"ש ועבד הלוי הוא. הוא מצדו. ובלי תוספות כידוע שהוא מדה"ד שאין בו התפשטות. אבל הכהן כתיב עבודת מתנה אתן. אתן לשון עתיד שבכל יום ניתן לכה"ג כח חדש. ולכן כתיב אשר יבחר לשון עתיד כמ"ש במ"א שנתחדש הכה"ג בכל יום. כי הוא נק' מלאך ה' צבאות. וכמו שהמלאכים מתחדשים בכל יום כן הכה"ג וכתיב ברית מלח עולם. דאיתא מים תחתונים בוכין ונכרת להם ברית מלח למלוח כל קרבן כמ"ש רש"י פ' ויקרא. ומעין זה הברית הי' בעולם שנה נפש. ולפי שהתחתונים נתרחקו כמ"ש במד' והארץ היתה תוהו משל לשני שפחות אחת יגע ואוכלת כו'. ותו אחת נטרדה מן הפלטין ע"ש פ' בראשית. לכן עשה הקב"ה אות להיות גם בתחתונים מעין העליונים. והכה"ג נכנס לפני ולפנים תוך הפלטין וניזון במתנה כמ"ש עבודת מתנה והוא שלא בדרך הטבע. וכמו כן בזמן השבת שיש בו כל אלו הבחי' כמ"ש במ"א ונקרא מתנה. וזהו אות השבת לדעת כי אני ה' מקדישכם. לכן שבת נק' שלום. וכן הכהן. ואהרן שהי' אוהב ורודף שלום זכה לעשות שלום בין עליונים ותחתונים. ובודאי הי' קרח אדם גדול. אבל הי' לו להאמין כי אהרן קדוש ה' נבחר מלמעלה ועליו כתיב תומיך ואוריך לאיש חסידך. לכן כתיב בוקר ויודע ה' כו' אשר לו דייקא. ובמד' בוקר גבולות חלק הקב"ה בעולמו ערב ובוקר כו'. כי מדת הכהן לקרב התחתונים לשורש עליון וזהו בחי' הקרבנות ומדת אהרן אוהב הבריות ומקרבן לתורה. והלוים הם שומרים שלא להניח זרים לכנוס והוא בחי' הריחוק. ובאמת כתי' שלום לרחוק ולקרוב כי יש שזוכין אל השלימות ע"י הקירוב ויש ע"י הריחוק דכתיב האלוק מקרוב אני ודרשו חז"ל מקרב. פי' שאלקותו ית' בבחי' קירוב ובבחי' ריחוק. והם מדת ימין מקרבת בחי' הכהן ושמאל מרחק בחי' הלוי. ולכן אמר להם מרע"ה ובקשתם גם כהונה כי אין זה מדתם וכ"א צריך לעמוד במשמרתו ואז זוכה אל השלימות. וכתיב ויאבדו מתוך הקהל ויש מסורה ויאבדו כלי מלחמה. לרמוז כי מדת הלוים הוא המלחמה ומדת הכהן השלום:
2