שפת אמת, במדבר, קרח ו׳Sefat Emet, Numbers, Korach 6
א׳תר"מ
1
ב׳במדרש אח נפשע מקרית עוז. כבר כ' במ"א כי קרית עוז הוא התכללות כללות בנ"י לקבל התורה שנק' עוז. והוא שלום כלי מחזיק ברכה. וגם זאת מתת אלקים הוא כמ"ש עוז לעמו יתן כו' יברך כו' בשלום. והכלל כי בעוה"ז חסר השלימות וסוף הכל צריכין לסייעתא דשמיא כמ"ש לאל גומר עלי. והשי"ת באופן זה ברא העולם למען ידעו כי הוא המלך שהשלום שלו. וז"ש וירא אלקים כו' כל אשר עשה הוא הכלל. טוב מאוד. אם כי עדיין הי' חסר המנוחה שהיא השלימות וגמר הבנין כמ"ש באתה מנוחה ונגמרה המלאכה עכ"ז כתיב טוב מאוד זאת ההכנה ולא הי' חסר רק הגמר שזאת מוכרח להיות בא מלמעלה בסיוע אל ית' כנ"ל. לכן דרשו ז"ל מאוד זו מיתה. כלומר זה שסוף הכל צריכין אל הביטול אליו ית' זה טוב מאוד כנ"ל. ולכן נברא פי הארץ בע"ש ביה"ש כי הזמן אז להתקשר המעשים אל השורש שהוא השלימות כנ"ל. וקרח מרד בזה השלימות כי רצה ליקח בעצמי ולא לבטל עצמו אל הכלל כמ"ש לקמן באורך. לכן החסרון הדבוק בעצם עוה"ז והוא נק' פי הארץ כלומר שמשתוקק הבריאה לקבל השלימות והוא מנע השלימות לכן בלע אותם: וכתיב עושה שלום במרומיו דרשו חז"ל גבריאל שר של אש ושר של מים ע"י ציווי הבורא ית' נעשה שלום ביניהם. פי' ע"י שמבטלים עצמם אליו ית' אף כי הם בחי' מחולקים. השלימות מחבר אותם. וכן צריך להיות אצל בנ"י אם כי יש לכל אחד ענין מיוחד אך ע"י הרצון לשמים וחפץ כ"א לבטל עצמו אל אמיתות רצונו של הקב"ה. זה הרצון מחבר אותם להיות אחד. ואם הי' קרח כן לא הי' נפרד מהכלל. וכבר כ' במ"א באורך:
2
ג׳בפסוק המעט מכם. והול"ל לכם. אכן זה הדיוק הי' החטא של קרח שכתיב ויקח קרח. כי הי' לו נגיעה לגרמיהו. ובאמת עיקר בחירת אהרן כה"ג הי' ואהרן מה כי לא הי' לו שום פני' רק לקבל השפעת קדושה מהבורא ית' לבנ"י לכן בחר בו השי"ת להיות כהן משרת. וכל הממונה על כלל ישראל צריך שלא יהי' לו שום נגיעה בעצמותו כלל. ומזה עצמו הראה לקרח שאינו ראוי להיות כהן. וגם הבדלה ראשונה שהבדילו להיות לוי ג"כ יהי' נאבד ממנו. כי אם הי' כוונתו לשמים להעלות את בני ישראל כפי עבודתו כמ"ש לעמוד לפני העדה לשרתם. היו רואין כי די להם בזאת השירות. וזהו מכם ולא לכם:
3
ד׳אמו"זל הגיד בשם הרב מפרשיסחא ז"ל לראות איך המתנגדים על הצדיק בוחרים לדבר עליו דוקא במדה המתוקנת אצלו ביותר. כאשר אמרו ומדוע תתנשאו והכתוב מעיד והאיש משה עניו מאוד כו' ויש להוסיף על דבריו כי ע"י שהי' ברור לבו של מרע"ה בענוות לכן לא הי' חש להתנהג בדברים שהי' נראה לגאים לומר עליו שמתנשא עצמו, כי לא הי' מציאות ענין גיאות אצלו ולכן לא הי' ניכר בעיני ההמון בחי' הענוות שבו. והכלל בכל דבר עיקר הוא הפנימיות, ועל קרח נאמר ורקב [גי' קרח] עצמות קנאה כי הי' חסר לו הפנימיות. ומרע"ה ואהרן היו הפנימיות הדעת של בני ישראל והם האירו לכל בנ"י ונתרוממו כמ"ש המאור מחזירן למוטב. וקרח ועדתו נתדבקו בחיצוניות בלבד והי' נראה כל מעשיהם טובים מאוד. אבל אהרן הי' נראה איש פשוט ובאמת הי' לו הפנימיות וע"ז נאמר שתולים בבית ה' בחצרות כו'. וזה הי' סימן המטה להראות כי פנימיות שלו דבוק בשורש ודו"ק כי קצרתי בענין זה:
4