שפת אמת, במדבר, מסעי ט״וSefat Emet, Numbers, Masei 15
א׳תרנ"ג
1
ב׳במדרש מפני מה זכו המסעות שנזכרו בתורה שקבלו את ישראל כמ"ש המארח ת"ח בתוך ביתו כו' אתה מוצא עתיד המדבר להיות ישוב אתן במדבר כו' שיטה כו' ודרך הקודש יקרא כו' ע"ש. ועתיד ישוב להיות מדבר ואשים כו' הריו שממה כו'. הענין הוא דכתיב לא תהו בראה לשבת יצרה ובנ"י בכח התורה יכולין לעשות ממדבר ישוב. דאיתא שליש מדבר שליש ישוב וכל אחד יש לו חלק בכל הג'. ומי שזוכה לתקן מעשיו עושה ישוב מחלק המדבר. ואם כי אינו מתקיים עתה בפועל ממש עתיד לבוא לידי ישוב. וכלל ישראל בכח התורה שנקראת דרך ופרשת דרכים תיקנו כל אלה המקומות שהיו חרבין ועתידין להיות ישוב. ועשו הרשע אפילו החלק ישוב שהי' לו עתיד להיות מדבר. ולכן הוצרכו בנ"י להיות במצרים ובמדבר קודם שבאו לכלל ישוב והוא הדרך שתחלתו קוצים וסופו מישור. אבל הדרך שניתן לעשו הוא תחלתו מישור וסופו קוצים. וז"ש ואתן לעשו כו' הר שעיר. כשמו כן ארצו. שנברא איש שעיר כדפרש"י שנגמר בשערו וקיבל מיד השלימות בעוה"ז וסופו שממה כן הי' חלקו. אבל יעקב התחיל מעקב עד שבא לראשית. ולכן יעקב ובניו ירדו מצרימה וזכו לבסוף לנחלת ה' ובנ"י הם מתקנים המקומות כמ"ש במ"א שדומין לבוראם דכ' מעונה אלקי קדם דרשו חז"ל הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו כן בנ"י הם מתקנים המקום והמקום טפל להם. ואלה המסעות אחר התיקון ובירור הפסולת יהיו קדושים ביותר כמ"ש ודרך הקודש יקרא כו'. כי באמת כולם בחכמה עשית כתיב. ורק הטבע מסתיר וכמ"ש במד' בראשית נעקר תהו ובוהו יצא לצורף כלי. לכן ת"ח מרבין שלום בעולם שבכח התורה מבררין הכל להיות נעקר תהו ובוהו וכמ"ש לשבת יצרה:
2