שפת אמת, במדבר, מסעי י״טSefat Emet, Numbers, Masei 19
א׳תרס"ב
1
ב׳במדרש כי אתם באים כו' תפול לכם לכם היא ראוי' כו' חבלים נפלו לי כו' דכ' עמד וימודד ארץ מדד הקב"ה כל המקומות ומצא א"י מקום לבנ"י כו' דכ' גפן ממצרים תסיע כו' לפניה ותשרש כו'. גפן אינו מקבל מין אחר. ובנ"י מוכנים הם רק לארץ ישראל ושם הם נשרשים ועושין פירות ואינם יכולין להתדבק במקום אחר וגרים אנחנו בכל אלה המקומות. וע"ז מבקשים שתעלנו לארצנו ותטענו בגבולנו. וכן א"י אינה מקבלת אומה אחרת אעפ"י שאחרים הם שם אין להם דביקות בא"י. תפול לכם דייקא. וזה הכח קיבלו בנ"י ביצ"מ שלא יהי' להם דביקות ונטיעה רק בארץ ישראל ז"ש גפן ממצרים תסיע וכ' נצר מטעי כו':
2
ג׳בפסוק אלה מסעי כו' אשר יצאו מארץ מצרים תלה הכ' ביציאת מצרים כשם שיצ"מ הי' ישועה לדורות לכן מצוה לזכור בכל יום יציאת מצרים כמו כן המסעות במדבר הכנה לדורות כמ"ש למוליך עמו במדבר כל"ח. כי השי"ת הכין בדור הראשון עזר לבנ"י הן בסור מרע והן בעשה טוב כי עיקר האדם שנקרא מהלך ללכת ממדריגה למדריגה עד שיתקרב אל הבורא ית"ש וכל זמן שאדם נאסר ומקושר בגשמיות אין הנפש יכול להתפשט ולילך ממדריגה למדריגה ולכן הוציאנו הקב"ה מן המיצר ואחר כך היינו כתועים כמ"ש תעו במדבר כו' דרך. ואז הוליך אותנו הקב"ה במדבר ועשה אותנו מהלכים. ללכת לעיר מושב. וזהו עיקר החירות כמ"ש בגמ' דרור זה חירות שמדייר בי דיירא ומוביל סחורה לכל מדינתא. וז"ש ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו כו' המוליך כו'. פי' שבעת צרה יש לאיש ישראל לזכור ביצ"מ ובהילוך המדבר ובזה יוכל להיות נושע לעולם ולכן פרשה זו נקראת בין המצרים:
3