שפת אמת, במדבר, נשא י׳Sefat Emet, Numbers, Nasso 10
א׳תרמ"ג
1
ב׳במד' יקרה היא מפנינים מכ"ג שנכנס לפני ולפנים. א"כ למה אין ת"ח רשאי לכנוס. אך שני מדריגות הם בחי' תורה ועבודה. כמ"ש בזוה"ק תרומה אורייתא מאין דבעי זכה בה אבל מלה דקיימא בעובדא צריך סייעתא דשמיא ע"ש. והם בחי' נעשה ונשמע. ובשעת קבלת התורה זכו בני ישראל לשתי הבחינות וע"י שלא חטאנו בנשמע נשאר חירות בבחי' נשמע גם עתה כמ"ש כל המקבל עול תורה. ואין לך בן חורין רק מי שעוסק בתורה. והנעשה שחטאנו בו צריך יגיעה רבה. ולכן יש בבחי' עבודת ביהמ"ק תחומין וגבולין. כהן לוי ישראל. עזרה והיכל וק"ק. שא"י לכנוס רק במדה וגבול ובחסד עליון. אכן ע"י התורה יכולין לבוא גם לידי המעשה כאשר תלתה תורה הכל בזה כמ"ש אם שמוע תשמעו כו' שהי' גלוי לפניו ית' כי לא יתקיים העשי' בידינו תלה הכל בהשמיעה. וכפי מה שהאדם מבטל כל המעשים בעבור התורה כך זוכה לתקן העשי' ג"כ ע"י התורה. וכתיב וכל חפציך לא ישוו בה. ובמ"א כתיב כל חפצים ודרשו חז"ל אף כל המצות אין שוין לדבר אחד מהתורה. וי"ל כנ"ל שע"י שכל חפציך לא ישוו ומבטל כל רצונות וחפציו להתורה. כן התורה חשובה לפניו ית' ומתקן בעסק התורה יותר מכל החפצים דהיינו המצות:
2